לאחר שנים ארוכות של ציפייה, הבטחת ה' לאברהם התקיימה, ובנו יצחק נולד.
דווקא אז ציווה ה' את אברהם לקחת את יצחק, בנו האהוב, ולהעלות אותו לעולה.
אברהם, מתוך אמונה מוחלטת, היה מוכן לבצע את דבר ה' למרות הקושי העצום.
ברגע האחרון עצר ה' את העקידה והורה לאברהם לא להקריב את בנו.
מהסיפור מתבררים המסרים הבאים:
גדלות מסירותו ואמונתו של אברהם, לצד ההבהרה שה' אינו חפץ בקורבן אדם.
ביחידה זו נלמד את סיפור עקידת יצחק — אחד הסיפורים הדרמטיים והמטלטלים ביותר בתנ"ך. הסיפור פותח במילים: "והאלוהים ניסה את אברהם". הנסיון היה הקשה ביותר. להקריב את בנו.
הציווי מתואר בהדרגה: "בנך, יחידך, אשר אהבת, את יצחק" — התורה מדגישה שוב ושוב את הקשר העמוק בין האב לבנו ואת עוצמת הקושי. אברהם יצא לדרך מיד ("וישכם אברהם בבוקר"), ובמשך שלושה ימים הלך עם יצחק אל הר המוריה. נשים לב לכפילות של המילה "הנני". בפעם הראשונה כאשר ה' פנה לאברהם בתחילת סיפור העקידה: אברהם אמר "הנני". כלומר, אני כאן לכל דבר שתגיד לי. לאחר מכן, במהלך הדרך אל העקידה, כאשר יצחק פנה לאברהם בשאלה הוא אמר גם לו "הנני (בני)" כלומר – אני כאן בשבילך. זה כמובן מבליט את המתח העצום שבו היה שרוי אברהם. המתח גבר ככל שאברהם ויצחק התקרבו להר המוריה.
רגע השיא הגיע כאשר אברהם שלח ידו לקחת את המאכלת לשחוט את בנו — ואז נשמעה הקריאה מן השמים: "אל תשלח ידך אל הנער"!
אברהם הקריב אייל תחת יצחק, והסיפור הסתיים בשבועה של ה' לאברהם. (נשים לב שיש כאן שבועה שזו עליית מדרגה מההבטחות שניתנו לו בעבר).
במהלך הלימוד נעסוק בשני מוקדים מרכזיים:
מתוך עיסוק בשאלה האחרונה, נגיע להבנה שהתורה מתנגדת להקרבת בני אדם (דבר שהיה נהוג בקרב התרבויות השונות בעת העתיקה), ומלמדת שה' חפץ בחיים ולא במוות.
הערכים המרכזיים העולים מיחידה זו הם:
בשיעורים הקודמים למדנו על מסעו הארוך של אברהם: היציאה מארצו, ההבטחות, הקשיים, לידת יצחק וגירוש ישמעאל. לאחר כל אלו נדמה כי סיפורו של אברהם הגיע לשיא חיובי: יש לו בן ממשיך, יש לו ברכה, ויש עתיד ברור.
דווקא בשלב הזה פותחת התורה במילים:
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם".
הניסיון מגיע לאחר הבטחת הזרע שכבר התגשמה, ובניגוד מוחלט להבטחת ההמשכיות של יצחק: "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולכן הוא קשה במיוחד. יצחק איננו רק בן אהוב; הוא גם התקווה לעתיד ולהמשך הדרך של אברהם.
(שימו לב לביטוי החוזר "לך לך". בפעם הראשונה נפגשנו איתו בתחילת דרכו של אברהם אבינו כאשר נצטווה לוותר על העבר שלו, וכאן הביטוי "לך לך" כאשר אברהם נדרש לוותר על עתידו.)
בסוף הסיפור המלאך קורא לאברהם לעצור את ההקרבה.
וכאן מתגלה המסר המשמעותי של קדושת החיים. ה' אינו חפץ בקרבנות ובמוות אלא בקדושה בתוך החיים.
חשוב להבין את נושא הקרבת בני אדם על רקע ההיסטוריה של התקופה: בעולם העתיק היו עמים שהקריבו ילדים לאלים שלהם כדי להוכיח את מסירותם ואמונתם.
בספר ירמיהו, כאשר הנביא הוכיח את מלכי יהודה ויושבי ירושלים בסוף ימי הבית הראשון הוא אמר להם כך:
"וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל
אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי." (ירמיהו יט:ה)
כלומר, ירמיהו גינה בשם ה' את הקרבת הבנים לבעל ומציין שמעולם לא "עלתה על ליבו" מחשבה של שריפת בנים באש. ניתן גם לראות בהרחבה את המדרש בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ד עמוד א. במדרש דורשים פסוק זה על דוגמאות נוספות להקרבת אדם שבהם ה' לא חפץ.
בדברי המלאך לאברהם: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה", מתבהרת העמדה המתנגדת להקרבת בני אדם.
פעילות 1:
בקשו מהתלמידים לחשוב על משהו יקר להם במיוחד: אדם, חפץ, חלום או דבר שהובטח להם על ידי מישהו אחר שיקבלו, ויהיה להם קשה מאוד לוותר עליו.
בקשו מהם לכתוב לעצמם מילה אחת המתארת מה הם היו מרגישים אם היו מתבקשים להיפרד ממנו. ניתן לעשות סבב בין התלמידים שיגידו במילה מה הדבר שקשה להם לוותר עליו, ואיך היו מרגישים אילו היו צריכים לוותר. (למשל: לוותר על נסיעה משמעותית – אכזבה, לוותר על חברות מסויימת – עצב גדול וכו')
פעילות 2:
המורה יצייר על הלוח את "ציר חייו של אברהם":
היציאה מחרן, הרעב בארץ, ההבטחות לזרע והמשכיות, שרה העקרה, לידת יצחק, גירוש ישמעאל. (ניתן גם להציג כאן את סרגל אברהם המופיע באתר).
המורה יסמן על הציר את רגע השיא — לידת יצחק — ואז ישאל:
מה הדבר האחרון שהייתם מצפים שיקרה עכשיו?
כעת המורה יקריא בדרמטיות את שני הפסוקים הראשונים של הסיפור: (כדאי גם להקרין על הלוח)
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק
וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה
וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. "
(בראשית כב:א-ב)
שאלות לדיון בכיתה:
( כאן אפשר לעשות think pair share לפני שעוסקים בשאלות במליאה)
1. מה אתם מרגישים לאחר קריאת הפסוקים האלה? (במילה או שתיים)
3.אילו שאלות עולות בקריאת הפסוקים? (אפשר לרשום את כל השאלות על הלוח)
העמקה: ניתן להעמיק עם התלמידים בלימוד דברי רש"י המסבירים מדוע התורה מתארת את יצחק באריכות: את בנך, את יחידך, אשר אהבת, את יצחק.
דף העבודה : הקרבת הבן האהוב יצחק
לסיכום חלק זה – ניתן להדגיש שהתיאור של יצחק "בנך יחידך אשר אהבת…" מדגיש עד כמה יצחק יקר לאברהם ומתוך כך – כמה הנסיון הזה קשה עבורו.
חלק ב – הדרך להר המוריה
כאן סרטון קצר של AI המקריא ומסביר את פסוקים ג-ח.
התלמידים יתבקשו לצפות בסרטון.
לאחר מכן יענו על השאלות הבאות:
במליאה נדון: (ניתן להשתמש במצגת המלווה)
למתקדמים:
פעילות נוספת (כשיעורי בית או העשרה):
בעזרת AI- להכין מוזיקת רקע מתאימה להליכה הזו של אברהם ויצחק.
חלק ג – רגע העקידה
כעת נלמד על העקידה עצמה. התחלקו לחברותות – קראו את סיפור העקידה וענו על השאלות הבאות. השתדלו להקשיב קודם לתשובות חבריכם, ואחר כך לומר את דעתכם.
כידוע, סיום סיפור העקידה הוא כאשר אברהם ראה אייל, והקריב אותו תחת בנו, וה' ברך את אברהם שגילה מסירות ואמונה גדולה.
דיברתם בחברותות על רגע השיא. (ניתן לשאול מה היה רגע השיא שכתבתם? נסו לומר זאת במילות הפסוק)
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר".
הסיפור מתחיל בניסיון קשה מאוד, ומסתיים בהוכחת האמונה של אברהם הוא היה מאד קרוב לביצוע העקידה. ראינו את המילים "אברהם אברהם". הכפילות מרמזת על דחיפות בדברי המלאך העוצר את אברהם מלעשות מעשה.
דווקא מתוך כך שה' עצר את העקידה והיא אינה מתבצעת מתברר מסר חשוב. ננסה להבין מהו.
ש: מה משמעות העובדה שהעקידה נעצרה?
ת: שה' באמת לא רצה שאברהם יהרוג את יצחק, רק שיגיע עד לנקודה שבה הוא מוכן לעשות זאת.
ש: מה ניתן ללמוד מכך על מסירותו של אברהם?
ת: אברהם הבין כי עליו לעשות זאת, ולמרות הקושי העצום, והעובדה שהציווי הזה לא הסתדר עם הבטחות שהובטחו לו בעבר, הוא היה מוכן לשמוע ולבצע.
ש: מה ניתן ללמוד מכך על הקרבת אנשים ועל ערך החיים?
ת: בעולם העתיק היו מקריבים ילדים לאלים, אך התורה מלמדת שה' אינו חפץ בכך.
פעילות העשרה:
ניתן להקרין על המסך את התמונה הבאה, פסיפס עתיק מבית הכנסת בית אלפא:
ניתן לשאול את התלמידים:
(ניתן לדבר על כך שהסיפור של העקידה מזכיר בראש השנה את ביטול גזר הדין על האדם, שהסיפור מלמד על האמונה בה' וההתמסרות אליו ועוד) .
לסיכום השיעור התלמידים יוכלו לשתף:
* האם ענינו על חלק מהשאלות שהצפנו בתחילת השיעור?
*האם עדיין יש לך שאלות בעקבות סיפור העקידה? (כאן יש מספר מסרים חשובים: כדאי להעלות שאלות גם אם לא נוכל בשיעור זה לענות על כולן. ניתן להקדיש שיעור לתשובות לשאלות או להפנות את התלמידים למקורות מידע בהם יש תשובות. מסר חינוכי נוסף הוא שכדאי וחשוב לשאול שאלות והלימוד הופך להיות מאד אישי כאשר השיעור "עונה" על שאלה שהגיעה מהתלמיד, ומסר נוסף הוא חשיבות התהליך של לימוד תורה כולל התמודדות והעלאת שאלות שגם לא תמיד יש עליהן תשובה חד משמעית).
פעילות רפלקטיבית על סיפור העקידה:
ניתן לחלק לתלמידים מדבקות בצבעים אדום/ירוק שיביעו את העמדות:
ולבקש מהתלמידים לעבור ליד המשפטים הבאים (שניתן לתלות על הקירות)
(אפשר להוסיף משפטים נוספים מסוג זה.)
לאחר שהתלמידים מדביקים את המדבקות ליד אמירות אלו, המורה יכול לאסוף את הדיון ולשאול: * מה רוב התלמידים חשבו על האמירה הזו
לחלופין, ניתן גם לבקש מתלמידים שהציגו דיעות שונות להתכנס לקבוצות דיון על משפט מסויים , ולנסות להסביר אחד לשני את דיעותיהם.
משימה בהמשכים:
במהלך לימוד סיפורי אברהם, התלמידים ימשיכו לבנות את "דמותו של אברהם".
בסיום כל שיעור יענו:
"מה למדתי על אברהם בשיעור זה?"
(אמונה, מסירות, התמודדות עם קושי, אהבה ליצחק, שתיקה, אחריות ועוד.)