אברהם ושרה מהווים מודל להכנסת אורחים ולעשיית חסד. גם את אופן עשיית החסד אפשר ללמוד מאברהם- עשייה בזריזות ובצניעות וגם כשלא תמיד נח.
מה נכלל בעשיית חסד? מה זה עושה לנותן? והאם יש גבולות לעשיית חסד?
מעניין לראות שבפרק הזה שבו רואים את אברהם אבינו יוצא מגדרו בהכנסת האורחים, הוא מקבל את בשורת לידת יצחק מאותם שליחים ממש.
ביחידה זו נלמד על ביקור המלאכים שבאו לבשר לשרה על לידת יצחק.
נתמקד בפסוקים המדגישים את הכנסת האורחים המיוחדת של אברהם ושרה, ומה ניתן ללמוד ממנה. נרחיב בנושא החסד ואופן עשייתו, הגבולות של חסד ותרומת החסד למקבל ולנותן.
בהמשך נלמד על הבשורה והשליחות שלשמה הגיעו המלאכים לאוהל אברהם ושרה, ונדון בתגובתה המופתעת של שרה לדברי המלאכים. נתייחס לצחוקה של שרה על הבשורה.
הערכים המרכזיים העולים מיחידה זו הם:
ביחידות האחרונות שלמדנו, נחשפנו לאישיותו הייחודית ולגדולתו של אברהם אבינו.
אברהם שמע את קול ה' והלך לכנען בצו ה', הוא ויתר ללוט ונתן לו לבחור את חבל הארץ שבו הוא העדיף לגור. למדנו על הָרֵעוּת והאחריות שהוא חש כלפי לוט במלחמת המלכים גם אחרי פרידתם, ועל כך שנחלץ לעזרתו ובאומץ לב נלחם נגד רבים כדי להצילו. לאורך מסעו של אברהם למדנו להכיר את האמונה הגדולה שלו בה', הדבקות שלו והרצון שלו לפרסם את האמונה הזו על ידי בניית מזבחות וקריאה בשם ה'. בשיעור זה נגלה טפח נוסף באישיותו ובמידותיו של אברהם ושרה.
יחידה זו אינה עוסקת בעזרה לאדם מוכר, או קרוב משפחה אלא בעזרה אקטיבית לזרים גמורים.
למרות שאברהם עבר ברית מילה זמן קצר קודם, ומן הסתם היה עדיין חלש ועייף מהאירוע, הוא לא נתן לעובדה זו למנוע ממנו עשיית חסד. התורה, שפעמים רבות חוסכת במילים, מתארת בהרחבה (בשבעה פסוקים!) את המאמצים של אברהם ושרה להביא את האורחים אליהם לאוהל, לדאוג להם להתערננות, ולסעודה מכובדת. הפסוקים מציגים את הפער בין מה שהם אמרו ("אמור מעט") לבין האירוח עצמו ("עשה הרבה") ובכך חושפים אותנו גם לאופן עשיית החסד הרצוי. הסיפור הזה הפך עבור כל עם ישראל למעיין "מדריך" להכנסת אורחים לדוגמא.
נרחיב את היריעה ונדון במידת החסד המלווה אותנו, עם ישראל בניו של אברהם ושרה, ובמקום המרכזי שהחסד תופס בחיינו. בהמשך נתייחס לבשורת לידת יצחק ולתגובת שרה, ונשווה אותה לתגובתו של אברהם לאותה בשורה.
"מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?"
בספר תהילים כתוב : "עולם חסד יבנה" (תהילים פט:ג)
הגדירו "חסד" ותנו דוגמאות לחסדים שונים. (ניתן להדגים זאת על לוח שיתופי דיגיטלי או לוח רגיל בכיתה. הדבר יאפשר לשמוע את כל הקולות בכיתה.)
בסרטון זה מוסבר כיצד ליצור לוח שיתופי.
דוגמא לפאדלט :
חלקו את החסדים שכתבו לקטגוריות שונות. ניתן להעזר בקטגוריות אלה לדוגמא:
שאלת חשיבה: מה מידת המשמעות של אופן עשיית החסד? האם העיקר הוא עשיית החסד עצמו או הדרך שבה עושים את החסד?
ניתן להזכיר את העובדה שהרמב"ם בהלכות צדקה אומר משפט מרחיק לכת על אופן עשיית צדקה:
"כָּל הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע
אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים אִבֵּד זְכוּתוֹ וְהִפְסִידָהּ."
כלומר הרמב"ם מדגיש שאופן עשיית החסד חשובה יותר מהחסד עצמו!
בשיעור זה נראה את החסד שעשה אברהם, וגם נתייחס לאופן עשיית החסד שלו.
חלק א- הכנסת האורחים:
נלמד בחברותא את הפסוקים המתארים את פגישת אברהם עם המלאכים, והערכות אברהם לסעודה שתכנן להגיש להם.
הלימוד בחברותא מדגיש את אופן עשיית החסד של אברהם שבא לידי ביטוי בכך שמציע לאורחים מעט אך בפועל עושה הרבה יותר בשבילם, ואת קצב העבודה לקראת הכנת הארוחה לאורחים. (אברהם ממהר לדאוג לאורחים, אומר לשרה "מהרי", רץ בעצמו לבצע את ההכנות).
בחברותא גם נעלה את שאלת היחס בין "אמירה" ו"עשיה" ברשתות החברתיות.
ואת העובדה שאברהם חשב על האחר במוקד עשיית החסד. (ולא על עצמו).
דיון
עשיית חסד המאפיינת את עם ישראל לאורך הדורות מתגלה באופנים שונים ובמעגלי החיים השונים. החל מהכנסת אורחים, מתן צדקה לעניים, ביקור חולים, מתן הלוואות, לווית המת, דאגה לנצרך וליולדת ועוד ועוד ובעצם בכל תחומי החיים. ברור לכולם שעשיית חסד היא דבר חיובי, אך ניתן לדון עם התלמידים בשאלות קצה הקשורות לחסד:
או לחילופין אפשר להראות את הסרטון הזה: Corto animado sobre empatía y solidaridad
או זה : סרט נתינה הדדית
ניתן לשאול את התלמידים מה משותף לכל המקרים המופיעים בסרטון?
[כמובן שהנתינה ואז המשך הנתינה, אבל גם רואים שמשהו השתנה אצל המקבל תשומת הלב שלו מתמקדת באחר].
חלק ב- בשורת לידת יצחק
בחלק זה נלמד את בשורת לידת יצחק לשרה. נשתמש בבפרקטיקת "לספר סיפור" (תוכלו לקרוא יותר על פרקטיקה זו כאן).
המורה יבקש מהתלמידים להסתכל בדף הנלווה לפסוקים תוך כדי שהוא מקריא את הפסוקים על מנת שהתלמידים ישתתפו באופן פעיל בשמיעת העלילה וניתוחה בזמן אמת.
המורה יקריא את הפסוקים בצורה דרמטית (ניתן גם לשנות מיקום בעת קריאת הפסוקים כדי להדגים את תזוזת ה"מצלמה" בסיפור). המורה יעצור מדיי פעם כדי לתת לתלמידים למלא את אותו חלק בטבלה שלפניהם. המורה יכול להוסיף מילות הסבר על מושגים בפסוקים למשל- כעת חיה- בעוד שנה. "ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו"- שרה עמדה כנראה בפתח של האוהל והמלאך שדיבר עמד עם הגב אליה ולכן לא ראה אותה. "אחרי בלותי" וכו'..
בכל מקבץ של פסוק או שניים התלמידים מתבקשים לכתוב איפה נמצאת ה"מצלמה" (כלומר מי מדבר עם מי, ומי בתמונה) וגם אילו רגשות הם חווים באותו זמן להערכת התלמיד לאור הסיפור.
ניתן להסביר שבפסוק טו לא ברור בדיוק מי הדובר שאמר "לא כי צחקת" ניתן לפרש זאת כאילו אברהם אומר זאת לשרה או שה' אומר לשרה.
הצעה לתשובות:
לאחר שהתלמידים מילאו את הטבלה, נבקש מהם לתת כותרת לסיפור. ניתן להם מספר "טיפים" להכנת כותרת שתהיה מעניינת ומעודדת לקריאה. (מפורט בדף).
בנוסף נעודד את התלמידים לשאול שאלות שעולות אצלם לאחר קריאת הקטע. אם אלו שאלות הבנה, שאלות מחשבה ועוד. שאלות שניתן לשאול לדוגמא:
נדגיש לתלמידים שאנו מעודדים שאלות, וכמובן לא ניתן במסגרת השיעור לענות על כל השאלות, אך ניתן לפתוח פתח ללימוד עתידי ולחשיבה עצמאית וסקרנית.
(הצעה נוספת: תוכלו גם לעודד את התלמידים לצייר את הסיפור הזה או ליצור ב AI תמונה של הסיפור על ידי כתיבת פרומפט מתאים או להכין רשימת שאלות בתוך הפאדלט כפי שהדגמנו בתחילת השיעור.)
|
העמקה 1: ייתכן ותעלה השאלה: מדוע כאשר אברהם צחק, ה' לא הגיב בצורה ביקורתית על הצחוק, ואילו לצחוקה של שרה ה' הגיב: "למה זה צחקה שרה… היפלא מה' דבר?" הפרשנים מציעים מגוון תשובות לשאלה זו. ניתן להפנות את התלמידים ללימוד בחברותא בנושא צחוקו של אברהם וצחוקה של שרה. (לתשומת לב המורה- לימוד פרשנות כאן הוא ברמה יחסית גבוהה וכדאי לשקול התאמה לכיתה). |
אפשרות א:
לאחר שהתייחסנו ביחידה זו לנושא עשיית חסד באופן מעמיק אך תיאורטי, ננסה להתייחס לנושא גם בצורה מעשית.
נשאל: כמה עשיית חסד היא חלק מהחיים היום יומיים שלך? איזה חסד תוכל להוסיף בקלות ללוח הזמנים שלך?
נסו לערוך רשימה משותפת של דרכים מעשיות להוסיף בעשיית חסד.
תוכלו להעזר בשאלות הבאות:
אפשרות ב:
חפשו ברשת, או שתפו את חבריכם בדמות או בארגון שעוסק בחסד. תארו את פועלם העיקרי ואת תרומתם לחברה. שתפו את רעיונותיכם בקובץ משותף.
ניתן לתת מספר דוגמאות:
משימה בהמשכים:
התלמידים בסיום כל שיעור יוסיפו תשובה לשאלה: "מה למדתי על אברהם בשיעור זה?"
(ערכים, דרכי חשיבה, תכונות, יחסים בין אישיים, מנהיגות )
