"לבטא את הקושי, ולהמשיך להאמין"

אברהם אבינו קיבל מספר הבטחות מהאל על כך שיהיה לו זרע שיירש אותו. אך אברהם אבינו נמצא בקושי גדול, כי המציאות התנגשה עם ההבטחה של ה'. אברהם ראה שהוא ואשתו מזדקנים והסיכוי שיהיה להם ילד הוא אפסי. כמובן שאברהם עדיין האמין בה', אבל הוא לא ראה כיצד ההבטחות הללו יוכלו להתממש במציאות חייו. 

אברהם אבינו הציף את הקושי בצורה ישירה ושאל: "מה תתן לי, ואנוכי הולך ערירי?" וכן "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי". אברהם לא כפר בה' בעקבות המצב, ואף לא השאיר את השאלות הקשות בליבו, אלא פנה לה' ודיבר איתו. ה' הראה לו את הכוכבים, והבטיח שבנו הביולוגי יירש אותו, למרות גילו המבוגר. אברהם נדרש להאמין, ואכן תגובתו היתה "והאמין בה'".
נוכל ללמוד מכאן, גם ביחסנו לבורא, וגם להבדיל, ביחסים ובקשרים בין אנשים, שכאשר יש קושי, לא כדאי להדחיק אותו. אפשר לדבר ולתקשר. אם זה בתפילה מול הבורא, או להבדיל, בשיח פתוח עם בן משפחה או חברים. כמו כן, נוכל ללמוד מתשובת ה' שצריך להאמין, גם אם טרם ראינו את הבטחות ה' מתקיימות במציאות.

מטרות הידע של היחידה

  • התלמיד יסקור את ההבטחות שנאמרו לאברהם מ"לך לך" ועד לברית בין הבתרים.
  • התלמיד ידע את תוכן התגלות ה' לאברהם בפרק טו, ואת תגובות אברהם.

פדגוגיה

מיומנויות רגשיות חברתיות (SEL)

תרגול כישורי תקשורת חיוביים ופרודוקטיביים, עבודת צוות, מעורבות חברתית ותחושת שייכות חברתית.

בראשית פרק טו

ביחידה זו נלמד את ההתגלות של ה' לאברהם הכוללת הבטחה על הזרע ועל הארץ, וכן נבואה על עתיד זרעו: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה."

נתייחס לשלבים השונים בנבואה זו, ונשים לב לתגובות וגם לרגשות המובעים במהלך הנבואה המעידים על כך שיש כאן קרבה הולכת ומתעצמת של אברהם לה'. 

  1. בשלב ראשון נתייחס לפנית ה' לאברהם בדברי הרגעה. נוכל לראות זאת במילים "אל תירא" , וכן בתוכן ההבטחה "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד". (ייתכן שאברהם חשב שבעבר הוא היה זכאי להבטחות על הארץ והזרע, והיום כבר "איבד" את הזכות לכך.)
  2. בשלב הבא, נבחן את תגובתו של אברהם לדברי ה' – "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע…" . (זו פעם ראשונה שמובא שאברהם עונה לה').  נתייחס גם לתוכן תגובתו של  אברהם, ונשאל מה ניתן ללמוד מתגובה זו.
  3. בשלב הבא נלמד את תשובת ה' במשל הכוכבים. 
  4. ולבסוף נדון בהבטחת הארץ שנעשית בברית (ברית בין הבתרים). נדון בהשפעת הנבואה על עתיד של זרעו של אברהם.
    הערכים המרכזיים העולים מיחידה זו: מתוך כך שההבטחה שניתנה בעבר לארץ ולזרע אינה משתקפת כרגע במציאות חייו של אברהם, אך עדיין אברהם בוחר להאמין בה', נוכל ללמוד את ערך האמונה בה' ואת ערך הסבלנותכמו כן, נלמד שכאשר יש קושי, כדאי לפנות ולדבר עליו. אם זה בתקשורת מול הבורא, או להבדיל בתקשורת בין אנשים. השיח מביא לקרבה,  ומיטיב את המצב של אברהם. כך בחיים. שיחה חשובה וכנה עשויה לפתור בעיות. ערך נוסף העולה מהשיעור הוא, שלה' יש תכניות עבור אנשים (אברהם) ועבור עמים (זרעו של אברהם, ולהבדיל גם האמורי שמוזכר בנבואה ) והוא משגיח ועושה צדק עם ברואיו.

2:1

הברית והאמונה

בשיעור זה נלמד על מראה הנבואה של "ברית בין הבתרים". ברית זו עוסקת בעתידו של עם ישראל כולו, אך במישור האישי, זו גם עליית מדרגה בקשר של אברהם עם ה'. נוכל לראות כיצד ה' פותח את ההתגלות בדברי הרגעה לאברהם: "אל תירא". (כאן מעירים פרשנים רבים שה' ראה את מצבו הנפשי של אברהם, שהוא כנראה חשש, אולי מכך שזכויותיו "אזלו" בגלל מלחמת המלכים, או שהוא חשש שהמלכים שמסביב ימשיכו ויאיימו עליו. ה' פונה אליו ומרגיע אותו.)

תגובתו הישירה של אברהם לה' גם היא מעידה על קשר וקרבה. אברהם מציף את הקושי שלו "מה תתן לי, ואנוכי הולך ערירי"? כלומר, אברהם רואה שבמציאות הבטחת הזרע לא מתממשת, והוא פונה לה' כדי לברר את הנקודה הכואבת הזו. (הרמב"ן מסביר שאברהם האמין בהבטחות הראשונות על הזרע, אך חשש שחטאו גרם לכך שההבטחה כבר לא עומדת בעינה.) 

מכל מקום, אברהם פונה לה' בשאלה נוקבת וכואבת, דבר שמעיד דווקא על קרבה וקשר. 

ה' בתגובה מראה לאברהם את הכוכבים, ומבטיח ש"כה יהיה זרעך".  

תגובת אברהם להבטחה זו היא:"והאמין בה'". לאברהם יש אמונה בכך שהבטחה זו תתקיים. (למרות שבצורה טבעית קשה לראות איך זה יתבצע). ואמונתו של אברהם נשמרת לו כמעשה נכון וראוי.

בהמשך ההתגלות, ה' הבטיח לאברהם שוב שיירש את הארץ, ואברהם שאל "במה אדע כי אירשנה"? תגובת ה' היא כריתת ברית עם אברהם. לברית יש תוקף חזק יותר מהבטחה בלבד, ואופן כריתת הברית נעשה בצורה שהיתה מקובלת באותם ימים בעולם העתיק. הברית נעשית על ידי לקיחת עגלה, עז ואיל,  תור וגוזל, וביתור הבהמות. (פירושים רבים נאמרו באשר לטקס זה.  ישנו כיוון פרשני האומר שכל הטקס לא התרחש במציאות אלא רק במחזה (מעין חלום) של אברהם. אך אנו לא ניכנס כאן לפרטי הטקס ולפירושים השונים האפשריים לו.

נדון בעיקר בתוכן שנאמר לאברהם:  שזרעו יהיו עבדים בארץ לא להם במשך 400 שנה, ושלאחר מכן הם יצאו ברכוש גדול. המחזה הסתיים בעלטה, ותנור עשן ולפיד אש שעובר בין הגזרים. 

(פרט מעניין שנאמר לאברהם הוא שרק דור רביעי של אברהם ישוב לכנען, והסיבה היא: "כי לא שלם עוון האמורי", כלומר שעוד לא הגיע הזמן להענישם.  בכך ה' "משתף" את אברהם במעט בדרכי ההשגחה שאינם קשורים ישירות לזרעו. גם "הצצה" זו על דרכי השגחת ה', עשויה להעיד על קרבה וקשר נדירים בין ה' לאדם, ולהדגיש את העובדה שה' משגיח גם על מעשיהם של עמים אחרים.) 

רקע להוראת היחידה

"וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה"

בראשית ט"ו:ו

פעילות פתיחה

פעילות פתיחה

המורה פותח בסקירת הבטחות ה' לאברהם ובאירועים שקרו לאברהם לאחרונה: 

איפה ראינו שה' הבטיח לאברהם שיהיו לו ילדים? ושהוא יירש את הארץ? 

ניתן להציג את התשובות הללו במצגת על הלוח כדי לסכם את מה שה' הבטיח עד עכשיו.

  • כאשר עזב את חרן : "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (בראשית יב:ב)
  • כאשר הגיע לראשונה לכנען: "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית יב:ז) 
  • לאחר היפרדות לוט ואברהם: "כִּי אֶת כׇּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה." (בראשית יג:טו-יז)
  • מה קרה לאברהם אחרי שלוט ואברהם נפרדו?

    היתה מלחמה איזורית גדולה שבה אברהם הצליח לשחרר את לוט מהשבי.

  • האם ההבטחות של ה' התחילו להתגשם לדעתכם? מדוע? 

(תשובה אפשרית: לא. אין לו ילדים, לוט שהיה בן ביתו נפרד ממנו, ויש מלחמות שמערערות את האיזור. אברהם עוד לא ירש את הארץ. ייתכן שאלו מהווים חלק מהנסיונות שאברהם צריך לעבור.) 

  • לאור הנסיונות והקשיים שתארנו. איך לדעתכם הרגיש אברהם ? (ניתן לתת רעיונות: חוסר יציבות/חוסר בטחון בכך שההבטחות עדיין עומדות בעינן/ עצב/ כעס/ בלבול) 

תשובה: מן הסתם תחושותיו של אברהם לא היו פשוטות, אך נוכל ללמוד מעט יותר על תחושותיו בחלק הבא של השיעור. 

 

שאלת מחשבה: מה לדעתכם יגרום לאברהם להרגיש יותר בטוח ופחות חושש?

 

משאבי למידה

העשרה

פעילות פתיחה

פעילות פתיחה

התלמידים ילמדו בחברותא  את התגלות ה' לאברהם ולאחר מכן, את ברית בין הבתרים. 

נחלק את הלמידה לשניים. בשלב ראשון, נלמד את  ההתגלות וההבטחה על הזרע ("הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים"), ובשלב השני, נעסוק בהבטחת הארץ (ברית בין הבתרים).

התגלות והבטחה על הזרע- דף עבודה 1

נפנה את התלמידים לדף העבודה– התגלות הכוכבים, ובו נתמקד בשלבים השונים של דו השיח בין ה' לאברהם. נתייחס לקשר וליחס של ה' לאברהם שמבקש להרגיע אותו (אל תירא) נתייחס לתגובתו הישירה של אברהם, ולבסוף למשל הכוכבים, ולתגובת אברהם להבטחה המחודשת על הזרע.  

שימו לב: בסוף שני דפי העבודה העיקריים בשיעור זה, ביקשנו מהתלמידים לכתוב שאלות שעלו מתוך לימוד פסוקים אלו. יש כאן הזדמנות להתנסות בחשיבה עצמאית על המקורות. נרחיב מעט על חשיבות ואופן שאילת השאלות:

אפשר לכוון את התלמידים לשאול שאלות בתחומים שונים: 

  • הבנה בסיסית של הפסוקים על ידי התלמיד. (התלמידים יכולים לכתוב משהו שלא הבינו בפסוק)
  •  חֶסֶר הקיים במידע שלא נמסר בפסוק. (לפעמים התורה לא מפרטת ויש מידע שחסר לקורא)
  • כפילויות או מטבעות לשון המעוררות שאלות.
  • שאלות עומק על התוכן המתעוררות בעקבות קריאת הפסוקים. 

בדפי העבודה ניתנו דוגמאות לשאלות שניתן לשאול כדי לעזור לתלמידים. חשוב מאד לתת לתלמידים לתרגל שאילת שאלות על מנת לפתח את הסקרנות, החשיבה המעמיקה והחיבור לטקסטים.

ניתן לאסוף את השאלות שלהם, ולענות על שאלות נבחרות שלהם.

ייתכן שחלק מהשאלות שיועלו, יביאו לתשובות הקיימות בדברי פרשנים על התורה, וזו דרך חשובה מאד להביא את התלמידים ללימוד אקטיבי ופיתוח סקרנות וחשיבה עצמאית בלימוד תורה ועיון בפרשנים שעונים על שאלותיהם. 

 

התגלות והבטחה על הזרע- דיבייט בנושא תקשורת

נדון לעומק בכיתה בתגובתו של אברהם: "מה תתן לי, ואנוכי הולך ערירי?" וכן "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי". נדגיש שאברהם אינו כופר בעקבות המצב, ואף אינו משאיר את השאלות הקשות בליבו, אלא פונה לה' ומדבר איתו. 

  • דונו בשאלה: האם תגובתו של אברהם מעידה על קשר עם ה' או שמא על ריחוק ממנו? (ניתן לעשות זאת בצורת דיבייט המופיע באתר בשיטות ההוראה).
  • גם בחיים שלנו: אם יש משהו שמאד מפריע לי בחברה, בכיתה, או עם חברים. האם עדיף להתעלם ממנו, או לדבר עליו באופן גלוי ? 

תוכלו להציג זאת גם בצורת דיבייט בכיתה, ונסו להוכיח מדוע כדאי להעדיף סגנון תגובה אחד על פני האחר. (ניתן לערוך הצבעה בין הצופים בדיבייט האם השתכנעו לצד זה או אחר. ניתן לחלק פתקיות בצבע אחד שעליהן כתוב "להתעלם ולהמשיך הלאה", ופתקיות בצבע אחר שעליהן כתוב: "להתעמת ולנסות לפתור" ולעשות הצבעה של כל המשתתפים לאחר הדיבייט).

 

ללמוד מתגובתו של אברהם:

דונו או כתבו בלוח שיתופי בנקודות הבאות:

  • איך אנחנו יכולים ללמוד מתגובתו הישירה, והכנה של אברהם לה', בנושא כל כך כואב? 
  • האם נוכל ליישם התנהגות זו, גם בקשר שלנו עם ה' או בקשר שלנו עם אנשים?  
  • תנו דוגמאות. מה יכולות להיות סכנות בסגנון תגובה כזה? איך אפשר מצד אחד לדבר על הקושי, ומצד שני לשמור על כבוד וקשר? 
  • האם כדאי לוותר לגמרי על היוזמה לתקשורת אם יש בה סיכונים? מדוע?

ניתן להשתמש באתר https://padlet.com/ כדי ליצור לוח שיתופי בחינם). 

להלן דוגמא ללוח שיתופי מסוג זה: 

הרחבה

המורה יוכל להפנות את התלמידים לדוגמאות נוספות בהן גדולי האומה פונים לה' בצורה ישירה- בטענה, בשאלה או בויכוח. ניתן לחלק לתלמידים כרטיסים עם הדוגמאות שלהלן, ולשאול – מי הדמות, מה הקושי שלה? ומה תוכן פנייתה לה'. 

דוגמאות מתקופות שונות בהסטוריה:

  • משה באירועים שונים, לדוגמא לאחר החמרת הגזרות על עם ישראל במצרים פונה משה לה' ואומר לו: "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (שמות ה:כג). 
  • חנה אם שמואל המדרש מזכיר שהיא פנתה לה' ואמרה לו: "ה' צבאות" מכל הצבאות שיש בעולם, האם היה קשה לך לתת לי בן אחד?"(בבלי ברכות לא עמוד ב) 
  • דוד המלך פונה לה' ואומר לו "אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים?" (תהילים פט:נ) וישנן דוגמאות רבות נוספות. 

נדון בכך שלמרות שלפעמים נראה לנו קשה לשמוע אדם "טוען טענות כלפי מעלה" דווקא פניה מסוג זה לה' בזמנים קשים , מתוך כבוד וענווה, מעידה על קשר וקרבה. 

לחילופין, אפשר להפנות את התלמידים למאמר אקטואלי של הרב אליעזר מלמד בנושא דיבור קשה וכואב אל ה' בעקבות מלחמת חרבות ברזל

 

ברית בין הבתרים-  דף עבודה 2

בחלק השני- הבטחת הארץ, נתייחס לברית שהיא טקס מוחשי (גם אם לא נעשה בפועל) שיש לו משנה תוקף לעומת דיבור ללא "כריתת ברית". 

נדגיש במיוחד את הנבואה לזרעו של אברהם: "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" כלומר, זוהי נבואה המשפיעה לאורך דורות על עתיד זרעו של אברהם. 

הפנו את התלמידים ללימוד עם דף העבודה "ברית בין הבתרים".

הרחבה

לאחר שהתלמידים למדו את הדף העוסק בברית בין הבתרים, ניתן כהרחבה להפנות אותם למפה ובה מופיעים נהר מצרים ונהר פרת ולשאול איזה איזור ה' מבטיח לאברהם בברית בין הבתרים. 

כמו כן, התלמידים יכולים לסמן את האיזור שבה נמצאת כעת מדינת ישראל ולדון אילו מדינות כעת נמצאות בשטח ההבטחה לאברהם. 

המורה יכול לפתוח בגוגל מפות ולהראות להם אילו מדינות כרגע נמצאות בתוך השטח הזה.

האם היתה תקופה בה עם ישראל חיו באיזורים אלו? אם כן, באיזו תקופה? 

  • ניתן לציין שבתקופת שלמה המלך גבולות הארץ הורחבו מאד. 

 

משאבי למידה

העשרה

לימוד הסיפור

פעילות פתיחה

"ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". 

 

בסיכום השיעור נתמקד בנבואה לזרעו של אברהם, המופיעה בברית בין הבתרים:

 

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם 

וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. 

וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי 

וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל."

(בראשית טו:יג-יד)

 

המורה ידון עם התלמידים על נבואה זו: 

אברהם אבינו קיבל נבואה ארוכת טווח על זרעו. 

  • איפה נבואה זו התגשמה ואיך? 

תשובה: בשיעבוד מצרים, וביציאת מצרים. 

  • אברהם מקבל נבואה שאמנם זרעו יירש את הארץ, אבל זה לא ילך "חלק" וקל כל כך. יש כאן תהליך שיעבוד ארוך לפני ירושת הארץ. נבואה זו הולמת את האימה שחש אברהם כפי שמתוארת בפסוקים "והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו"

נדון בשאלות ברבדים שונים: 

 

אפשרות אחת לדיון- משך זמן השיעבוד

האם שיעבוד מצרים לקח ארבע מאות שנה? (ידוע שלקח כנראה 210 שנים השיעבוד עצמו). 

נפנה את התלמידים לעיין בסרגל מבריאת העולם ועד שיבת ציון, ונמקד אותם בתקופת שיעבוד מצרים. רואים שתקופת השעבוד היתה כ 200 שנה. ומדוע הנבואה אומרת 400?

כמובן שאין כאן טעות בחישוב. 

תשובה: ניתן להסביר שהזמן שממנו מתחיל "השעבוד" חושב מלידתו של יצחק. (נדגים על הסרגל היכן יצחק נולד, וזה כבר תקופה של 400 שנה).

 

אפשרות נוספת לדיון- הסתכלות אופטימית על תהליך שעבוד וגאולה:

 

במדרש שלפנינו, "ידוע תדע", נראה התייחסות אופטימית גם לתחושות הקשות של אברהם בעקבות הנבואה הקשה. מצד אחד כתוב "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." המדרש מוסיף על זה מסר אופטימי שלמרות שה' יפזר את עם ישראל, וישעבד את עם ישראל ("ידוע"), באותה נשימה גם יכנס אותם ויגאל אותם ("תדע"). כלומר, יחד עם הנבואה הקשה גם מגיעה נבואה לנחמה וישועה. 

 

  • ניתן ללמוד מכאן לקח חשוב לחיים. לפעמים לוקח זמן ותהליך מורכב עד שהבטחות מתגשמות.

 

סיכום למורה

  • פתחנו בסקירת כל ההבטחות שניתנו לאברהם עד כה: הבטחת הזרע והארץ בשלשה הזדמנויות שונות. (מצגת). לימוד זה מהווה רקע להתגלות שלמדנו בלב השיעור.
  • למדנו את ההתגלות של ה' לאברהם ועל כך שאברהם הציף את הקושי שלו בצורה ישירה: "מה תתן לי, ואנוכי הולך ערירי?" וכן "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי". דיברנו על הקושי בלהציף בעיות שיש לנו מול ה' או להבדיל מול אדם אחר.  למדנו את תגובתו של ה' בהבטחת "הכוכבים" ובתגובתו של אברהם שהמשיך להאמין למרות שאין שינוי במציאות חייו.
  • ערכנו דיון בנושא אימוץ התנהגות זו לחיים שלנו, והאם כדאי להציף דברים קשים, מה המחירים כאשר עושים זאת וכאשר לא עושים זאת. (ואף הבאנו מאמר עכשוי הדן בשאלה זו).
  • למדנו את החלק השני של ההתגלות- "ברית בין הבתרים" ודנו בהבטחת ה' על הארץ ועל מהותה של ברית ממשית שיש בה יותר מתוקף של הבטחה בלבד. 
  • הדגשנו את הנבואה לעבדות ל 400 שנה ואת העובדה שזה מעורר תחושה קשה אצל אברהם, ודורש סבלנות כדי לראות את הנבואה מתגשמת. 

משימה בהמשכים: 

  • במהלך כל סיפורי אברהם, נבנה יחד עם התלמידים "תמונה" של דמותו של אברהם אבינו. המורה יכול לעשות לוח שיתופי או מצגת או פלקט פיזי התלוי בכיתה שישמש במהלך כל תקופת לימוד סיפור אברהם. 

התלמידים בסיום כל שיעור יוסיפו תשובה לשאלה: "מה למדתי על אברהם בשיעור זה?" (ערכים, דרכי חשיבה, תכונות, יחסים בין אישיים, מנהיגות ) 

משאבי למידה

העשרה

סיכום השיעור

תפריט נגישות