אברהם אבינו נלחם למען הצדק, וניסה להציל את סדום.
הוא לא קיבל את גזירת ה' להשמדת סדום.
הוא חש שלא יהיה צדק בהשמדת כל העיר אם היו בה גם צדיקים שימותו יחד עם הרשעים.
פניה זו של אברהם לה' מהווה דוגמא לביצוע של התפקיד שהוא קיבל: "לעשות צדקה ומשפט".
גם אנו לאורך הדורות נשתדל ליישם תפקיד זה.
בשיעור זה, נלמד על הדיון של אברהם עם ה' לאור הגזירה להשמיד את סדום.
נפתח בפסוקים המתארים את החלטת ה' לשתף את אברהם בתכניתו לשמיד את סדום, ונלמד את הסיבה לכך שה' בחר באברהם. ("למען אשר יצווה את בניו… לעשות צדקה ומשפט" בראשית יח:יט)
נדבר על הייחודיות של אברהם אבינו, שרוצה לעשות צדק אפילו כאשר הדבר כרוך בסיכון.
נלמד את הויכוח של אברהם עם ה' על הצלת סדום ומה הסיפור הזה בא ללמדנו. (מצד אברהם: הרצון לעשות צדק, האכפתיות, והאומץ להתווכח עם ה'. ומצד תגובת ה': המוכנות להענות לבקשותיו החוזרות של אברהם).
נתייחס לעשיית "צדקה ומשפט" בתקופות שונות בהיסטוריה היהודית, ומה זה אומר עלינו בתור ממשיכי הדרך של אברהם.
לבסוף, נלמד על השמדת סדום והצלת לוט. נתייחס למהות המעשים הרעים שגרמו להשמדת סדום.
הצעה למורה: כאשר מתייחסים למעשים הרעים שעשו אנשי סדום, ניתן לפתוח בעדינות המתבקשת את הנושא של פגיעה מינית. נושא זה הוא חשוב, וכמובן יש לדון בו בעדינות ובמקצועיות רבה ותוך התייעצות עם הגורמים המתאימים בבית הספר, והתחשבות בגילאי התלמידים. הדיון בנושא זה במסגרת התורה ולימודי הקודש מראה לתלמידים שהמורה הינו כתובת עבורם בכל נושא, וכן שהתורה רלוונטית לכל תחום בחיים.
הערכים המרכזיים העולים מיחידה זו הם:
בשיעורים שלמדנו עד עכשיו, העלינו את השאלה "מדוע נבחר דווקא אברהם מכל האנשים להיות אבי האומה?" בפסוקים שנלמד בשיעור זה ישנה תשובה לשאלה זו.
כתוב בפסוקים שה' שיתף בכוונה את אברהם בתכניתו להשמיד את סדום, ומפרט מה תפקידו של אברהם : "…לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט "
לאברהם ולביתו אחריו יש תפקיד; שמירת דרך ה' על ידי עשיית צדקה ומשפט. ואכן, בסיפור סדום אנו רואים זאת. אברהם רואה משהו שנראה לו כמו עוול לצדיקים הנמצאים בסדום. גזרה ללא משפט. אברהם ניגש אל ה' בדברים נוקבים: "האף תספה צדיק עם רשע"? (בראשית יח:כג) "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"? (בראשית יח:כה).
אברהם מציב בפני ה' בקשה להציל את סדום, תחילה בעבור חמישים צדיקים שאולי יימצאו בה, אחר כך 45, 40, 30, 20 ואפילו 10. נדגיש שלמרות שהפניה של אברהם לה' מפתיעה ואולי אף נוקבת, בכל זאת ה' הגיב ללא נימה של ביקורת לבקשותיו ואף נענה להם.
בקשותיו של אברהם נבעו מאכפתיות ואחריות על עמים אחרים (מתוקף היותו "אב המון גויים), וניתן לראות כיצד הוא מתחנן ומבקש פעם אחר פעם עבורם.
בסופו של הויכוח התגלה שאין אפילו עשרה צדיקים בסדום, והיא לא ראויה להצלה. ניתן ללמוד מכך מספר דברים:
התורה הקדישה מספר רב של פסוקים לתאר זאת כדי להדגיש את החשיבות של קול הצדק בתורה.
לאחר סיום הדיון בין אברהם לה', מופיע פרק יט המפרט את ביצוע הגזירה על סדום והצלתו של לוט מתוך ההפיכה.
לאחר הבשורה לשרה על הולדת יצחק, המלאכים התקדמו לכיוון סדום לעשות את שליחותם, ואברהם ליווה אותם. בפסוקים הבאים אנחנו מקבלים "הצצה" אל מעבר לעולם האנושי. הפסוק משתף אותנו בדברי ה' ובתפקידו של אברהם לדורות!
המורה יקריא ויסביר את שלושת הפסוקים הבאים (יקרין את הפסוקים על הלוח) :
(יז) וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.
(יח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
(יט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.
דף פסוקים להקרנה על הלוח כאן.
[הסבר קצר למורה ע"פ ביאור הרב שטיינזלץ: האם אני מסתיר מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? הרי אברהם חביב עלי, דמותו תהיה מרכזית, הכול יטענו כי הם קשורים ומיוחסים אליו. ה' בחר באברהם כאב האומה שתנחל ברכות שונות ותירש את הארץ. כיוון שארץ כנען הובטחה לו, ראוי שידע מה מתכוון הקדוש ברוך הוא לעשות בה.]
דיון:
שאלה: זוכרים ששאלנו מדוע דווקא אברהם נבחר להיות אב האומה? האם יש בפסוקים אלו תשובה לשאלה? אם כן, מהי?
תשובה: אברהם יצווה את בניו ממשיכי דרכו לשמור את דרך ה' על ידי עשיית צדקה ומשפט. זו דרכו של אברהם ובגלל זה כנראה ה' בחר בו. מה זה "לעשות צדקה ומשפט" ?
צדקה ומשפט – הכוונה היא לנהוג על פי האמת, היושר והצדק ולמנוע עיוות מוסרי.
המורה ממשיך ומספר את הסיפור המקראי:
כאן קורה משהו דרמטי. ה' מספר שזעקתם של הנפגעים והעשוקים בסדום רבה, והם חוטאים מאד, והוא מתכוון "לרדת" ולראות אם אכן הרעה של סדום היא כמו הצעקה (הכצעקתה) , ואם כן הוא מתכוון לכלות אותם.
סקר קצר: תנו לתלמידים לענות על סקר במנטימטר (או סקר על דף בקישור זה).
הסקר עוסק במידת המעורבות של התלמידים בצרה של מישהו אחר.
נשאל-
נמחיז את הפסוקים בעזרת קריינים מתנדבים בכיתה, שיקראו את דברי אברהם ואת דברי ה'.
נבקש מהתלמידים הצופים להרים יד ולעצור את רצף הקריאה איפה שיש דגש מיוחד של הפסוקים על אופן הדיבור והבקשה של אברהם לה'.
התלמידים שמתנדבים להתערב, יתבקשו לומר מהו אופן הדיבור של אברהם.
למשל: בפסוק כג, כאשר כתוב "האף תספה צדיק עם רשע"?
המתנדב יוכל לעצור ולומר שיש כאן תעוזה של אברהם. כנ"ל לגבי פסוק כ"ה.
לעומת זאת בפסוק כז: ניתן לעצור ולומר "אנוכי עפר ואפר" ובפסוק ל, לב "אל נא יחר לה'" שיש כאן ענווה של אברהם והבנה מצד אברהם שהבקשה שלו מאד חריגה ועלולה לעורר כעס.
במקרה שתלמידים אינם עוצרים את הקריינים, או מתקשים בהסבר לאופן דיבורו של אברהם, המורה יוכל לעזור ולתת את הדגשים הללו. (המקומות בהם יש להדגיש מסומנים בדגש בפסוקים).
ניתן גם לבקש מנציג נוסף לכתוב על הלוח תוך כדי הקריינות את הבקשה של אברהם (בעיקר את המספרים 50 אחר כך 45, אחר כך 40, 30 , 20 , 10 ) אפשר גם לכתוב בתחתית הלוח בסוף הקריינות בגדול: אין עשרה צדיקים בכל העיר סדום!
(מצורף דף הפסוקים שניתן להקרין על הלוח או לחילופין לחלק לתלמידים).
תרגיל check out : התלמידים יענו על השאלה – מה למדתי מהפסוקים על תגובתו של אברהם אבינו? (התייחסו לאופי, לבחירות של אברהם, ולתפקיד שה' ייחס לו, שעליו למדנו בתחילת השיעור.)
סיכום למורה:
למדנו על עמידתו של אברהם מול ה' בפרשת סדום, כמימוש תפקידו "לעשות צדקה ומשפט".
קראנו את הפסוקים, שוחחנו על ערכי צדק, המחזנו את הדיאלוג בין אברהם לה', וסיימנו בביצוע ציווי ה' לסדום. עסקנו בערך המרכזי של "צדקה ומשפט" כדרך חיים של אברהם והשפעת ערך זה על עם ישראל לדורות.
לסיכום נלמד בקצרה את ביצוע גזירת הפיכת סדום המופיעה בפרק יט.
נפנה את התלמידים למצגת Genially המתאר את הפיכת סדום על ידי ה' לפי נקודות של הסיפור.
לאחר קריאת הסיפור המתמצת את הפיכת סדום נוכל לדון בנושאים שונים הקשורים לסיפור השמדת סדום (לבחירת המורה):
אפשרות 1:
ניתן להשוות ולהנגיד את התנהגותם של אברהם ושרה שראינו בתחילת הפרק להתנהגותם של אנשי סדום. נבקש מהתלמידים להעלות נקודות ונכתוב אותן בטבלה.
תשובות אפשרויות:
| אברהם | אנשי סדום |
| אב המון גויים.
האמין בה'. |
רעים וחטאים לה' מאד. חטאתם כבדה מאד. |
| הכניסו אורחים זרים לאוהלם, והכינו עבורם ארוחה מפוארת גם כאשר זה היה כרוך באי נוחות. רדפו אחרי האורחים כדי להיטיב להם. | רצו לענות את (המלאכים) האורחים שבאו לעיר. ניסו לשבור את הדלת. "רדפו" אחרי האורחים כדי להרע להם. |
| אברהם התפלל למען סדום וביקש רחמים למרות שמן הדין לא מגיע להם. | חשבו רק על עצמם. |
אפשרות 2:
ניתן לדבר עם התלמידים על ביטויים שגורים בלשון ימינו הלקוחים מסיפור זה: (אפשר לחלק להם את הביטוי, או לכתוב אותו על הלוח ולשאול אותם מה לדעתם משמעות הביטוי בימנו).
הביטוי העממי משקף התנהגות אגואיסטית ואנוכית. גישה המסרבת לעזור לאחרים גם כאשר עזרה כזו לא גורמת להם לשום הפסד. דוגמא לשימוש בביטוי: "העובד לא הסכים לתת לקולגה שלו להשתמש בכסא שלו כשהוא לא נמצא במשרד- התנהג במידת סדום"
אפשרות 3:
לימוד על הפיכת סדום תוך התבוננות במפה. עיון במפה של סדום לעומת תיאור איזור סדום בעבר ("כולה מלאה משקה") תמחיש לתלמידים את העובדה שאיזור סדום הפך לאזור יבש לאחר ביצוע גזירת הפיכת סדום.
העמקה זו נמצאת בדף העבודה : מפת סדום לאחר הפיכתה.
צדקה ומשפט
לאחר הלימוד על משמעויות הפיכת סדום נשוב לדון בנושא יישום של "עשיית צדקה ומשפט" בדורות השונים ועד לימנו.
נדון עם התלמידים האם הם יודעים על דמויות בולטות בעם ישראל שראו משהו שנראה להם כמו עוול, והם לא יכלו לעמוד מהצד והתערבו במחיר שאולי יסכן אותם, כדי לעזור למישהו אחר? לעם אחר או לאנשים אחרים?
דוגמאות אפשרויות שניתן להעלות מול הכיתה:
הערה למורה: בסיפור יציאת מצרים, סיפור 1 יחידה 3 הפנינו את התלמידים למצווה "לא תעמוד על דם רעך" ולחוק הישראלי שניסח הרב חנן פורת. ניתן לצפות בדף העבודה שהבאנו שם בנושא "לא תעמוד על דם רעך" ואף להשתמש בו כאן.
משימה בהמשכים:
התלמידים בסיום כל שיעור יוסיפו תשובה לשאלה: "מה למדתי על אברהם בשיעור זה?"
(ערכים, דרכי חשיבה, תכונות, יחסים בין אישיים, מנהיגות )
