תהליך השעבוד של עם ישראל כולל שלבים שונים.
השאלה היכן מתחיל הסיפור,
משפיעה על האופן שבו נבין את משמעות תהליך השעבוד והיציאה ממנו.
בסיפור התנכ"י וגם בחיים.
הכרת הרקע לשעבוד מצרים
היכרות עם שלבי השעבוד
הבנת הקשר בין תקופת האבות לתקופת השעבוד (ברית בין הבתרים)
ביחידה זו נתמקד בתפקיד של פתיחת סיפור יציאת מצרים. משמעות אחרת מתגלה כאשר פותחים במצג של ספר שמות וכאשר פותחים בסיפור ברית בין הבתרים. נלמד על הנסיבות שהובילו לגזרות פרעה ועל ארבע הגזרות ומטרתם. שיעור זה הוא פתיחה לסדרת יחידות הלימוד תנ"ך זה הסיפור שלי, ובו מודגשת משמעות הפתיחה של סיפור בתנך ובחיים האישיים.
מתוך סיפור עבדות מצרים, נחזק את הרגישות לחלש ולשונה, וכן נדון ברעיון של שלעיתים דברים טובים מתחילים דווקא בקושי, או משבר.
יעקב ובניו ירדו מצרימה בעקבות הרעב בכנען אבל בסופו של דבר הם נשארו במצרים עוד שנים רבות. בתקופה זו התחלפו שליטי מצרים, המלך פרעה שאהב וגידל את יוסף, כבר איננו, ועלה למלוכה מלך חדש. המציאות שינתה את פניה באופן קיצוני לרעה.
על הירידה של ישראל למצרים, שמע אברהם במעמד ברית בין הבתרים. מיד אחרי שה׳ הבטיח לו שזרעו ירבה כחול, והוא ירש את ארץ ישראל, הוא גם אמר:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם
וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"(בראשית טו:יג)
ההבטחה מחדדת את הרעיון שגלות מצרים והשעבוד היו חלק מהתוכנית האלוקית, ומביאה להבנה שלתהליכים יש משמעות, שיש יד מכוונת ולדברים יש סיבה. וכן היא מביאה לתחושות של אמונה ותקווה.
תיאור הירידה במעמד העם מתחיל בפסוק ח –"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף". נדון עם התלמידים במשמעות של מלך חדש והשפעתו על היחס לבני ישראל.
פסוקי הפתיחה של ספר שמות חוזרים על תיאור ירידת בני יעקב למצרים בספר בראשית מו:ח- כז, אך, הפעם התיאור מופיע כפתיח לגזרות פרעה שהן חלק מהשינוי הגדול במעמדו ובמצבם של בני ישראל, שיהפכו בעתיד להיות לעם. נשאל מדוע התורה חוזרת על מה שסופר, כרקע להבנה שאירועים אלו מהווים רקע לאופן שבו נתבונן בגזירות, כשלבים בתהליך השעבוד ובתגובות של בני ישראל אליהן.
בשיעור זה העוסק בפסוקים הראשונים של ספר שמות, בחרנו לעסוק בשאלת על והיא – מהיכן מתחיל הסיפור?
הדיון במשמעויות השונות של הסיפור, הנגזרות מבחירת נקודת ההתחלה, הוא כלי חשוב בהתבוננות בפסוקים דרך משקפיים של ״ קריאת סיפור״. הדיון ב׳נקודת ההתחלה׳, מאפשר להרחיב את הבנת הסיפור ואת ההשלכות שלו
1. תרגיל
נפתח את השיעור בתרגיל שמטרתו לעורר את השאלה – היכן מתחיל סיפור? מעניין יהיה לראות, כשאנחנו מספרים את הסיפור שלנו מנקודות התחלה שונות, נקודת הפתיחה של הסיפור משפיעה על הסיפור הכולל.
(לדוגמה – האם בחרתי להציג את סיפור חיי מהרגע שנולדתי, שהורי נולדו, ממעבר למקום מגורים חדש/ בית ספר ועוד.)
אפשר לבקש מהתלמידים גם לספר סיפור מסוים בחייהם.
נבצע את התרגיל על פי השלבים הבאים, המופיעים במשאבי למידה: מאיפה מתחיל הסיפור שלי?
2. דיון במליאה
נתייחס לנקודת התחלה, נבקש לחשוב על 3-4 תחנות מרכזיות בסיפור.
3. הפסוקים הראשונים בספר שמות – משימה
נקרא את הפסוקים הראשונים של ספר שמות (א-ז) ונעיין בציר זמן של הספר.
התלמידים יבחנו את הנושאים המרכזיים בספר ויחשבו על תרומתם של פסוקי הפתיחה, להבנת הסיפור בכלל, וסיפור השעבוד בפרט במשאבי למידה: התחלת ספר שמות.
4. דיון: מדוע סיפור השעבוד, נפתח בפסוקים אלו?
נדון בשאלה – מדוע סיפור השעבוד נפתח בפסוקים אלו?
בדיון, נזכיר כי סיפור ירידת בני ישראל כבר מוזכר בספר בראשית, נשאל –
מדוע יש חזרה על סיפור ירידת משפחת יעקב למצרים?
נדגיש כי נקודת ההתחלה נותנת משמעות לתוכן הסיפור.
נחזור לסיפור שהעלו התלמידים ונחדד את המשמעות של נקודת ההתחלה, שבחרו להציב.
1. מלך חדש – כיצד זה משפיע?
מה הביא לשינוי במעמדם של בני ישראל?
נקרא פסוקים ח-ט:
(ח) וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.
(ט) וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.
נחלק לתלמידים את דף לימוד מה אנחנו יודעים על יוסף?".
2. דיון:
(חשבו, מה גרם למעמד הרם של יוסף, מה יכולה להיות הסיבה לשינוי? )
האם מעמדו של עם ישראל מובטח בעקבות מעמדו של יוסף? האם מפתיע אותנו שהיחס אל בני ישראל משתנה?)
ההידרדרות במעמדם של בני ישראל מושפעת ממותו של יוסף ומעלייתו של מלך חדש על מצרים.
אם התורה בחרה להתחיל את סיפור השעבוד מהירידה למצרים,
(ולא מהגזירות עצמן) אז זו נקודת מפנה בתהליך הכולל. הרצף הסיפורי מאפשר לנו להבין את התכנית האלוקית.
כל גזירה היא שלב בשינוי (פסוקים ט-טו, כב)
1. חברותא – גזרות השעבוד
בחברותא ילמדו התלמידים את פסוקים ט-טו.
דיון במליאה
נשים לב כי אחרי השינוי במעמדו של העם, החל תהליך הדרגתי של שעבוד. ארבעת השלבים השונים של השעבוד ( הגזירות), נובעים מהניסיון של פרעה להכריע את בני ישראל, אך מבחינת העם, הם נאלצים להתמודד עם גזרות שונות. המעבר משלב לשלב מוריד את המורל ומשפיע על הנפש, וכן מדגיש את החירות שהולכת ונלקחת מהם.
כמו כן, ניתן לחזור לרעיון כי שינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים, ולנו כפרטים וכחברה, יש אחריות לגלות רגישות ולבחור מתי ואיך להגיב.
נוכל לשאול –
פעילות לתלמיד – תת כותרת
Zoom Out
בשלב זה נרחיב עוד קצת את המבט לאחור.
נציג בפני התלמידים את הפסוקים הפותחים את ספר שמות, אך הפעם נחזור לפסוקים בספר בראשית, המתארים את הבטחת ה׳ לאברהם בברית בין הבתרים. התלמידים יציעו כותרת לסיפור, בהתחשב בכך שנקודת ההתחלה היא בברית בין הבתרים.
התלמידים יעבדו בזוגות, וידונו בתוצרים בדיון בכיתה.
מצורפת כרטיסיית עבודה סיכום. זום אאוט- מבט רחב"
במליאה נשאל, מה משתנה במבט שלנו על העבדות כעת במצרים, כשאנחנו מתחילים את הסיפור מברית בין הבתרים?
נדגיש כי בעזרת הפסוקים בספר בראשית, נוכל למסגר את הסיפור בהקשר אמוני. הבטחה מראש לאברהם מלמדת על השגחת ה' על ההתרחשויות ההיסטוריות.
קיומה של תכנית אלוקית, עשוייה לעורר תקווה לשחרור וגאולה.
דיון מסכם :
נסכם בשאלה: לקראת המעבר לשיעור הבא – מהן תגובות אפשרויות של בני התקופה למצב הקשה?
