שינוי גדול מתחיל בצעדים קטנים – מאמץ אנושי נדרש לפני התערבות אלוקית. בסיפור הראשון ראינו ניצנים לשינוי (בתגובות הנשים לשעבוד). בזעקת בני ישראל לה׳, ניתן לראות נקודת מפנה של ממש בסיפור עבדות מצרים והיציאה לחירות.
בעקבות זעקת העם, הכתוב מתאר את תגובת ה׳, שראה את העם, ושמע את צעקתם. מצבם של בני ישראל לא יכול היה להשתנות ללא התערבות אלוקית, אך זו באה לאחר שינוי שהתרחש בקרב בני ישראל. גם בהתגלות בסנה, נראה שיש מקום לפעולותיו של משה, המשפיעות על ההתגלות.
כשאנחנו פותחים פתח לשינוי ומביעים אמונה, יוכל להתרחש שינוי.
לראשונה בסיפור העם נאנח וזועק האל מתגלה כששומע את העם, הסנה בוער ומשה ״סר לראות״ – אלו הם נקודות מפנה בסיפור היציאה מעבדות לחירות. פעילות אנושית מטרימה את ההתגלות האלוהית.
שתי פעולות של התעוררות אנושית המטרימות את ההתגלות האלוהית.
נלמד על שליחותו של משה שהאופק שלה מתחיל בהבטחה לאבות והשליחות כוללת לא רק הצלה מהשיעבוד ומהקשיים המיידיים, אלא הבאת ישראל לעבודת האל והגעה לארץ הטובה.
פרשנויות שונות למשמעות הסנה נלמדו באמצעות התבוננות במדרשים ובתמונות של הסנה.
מתוך סיפור ההתגלות למשה בסנה נעמיק בחשיבות היוזמה בדרך לחולל שינוי. נדון במשמעות של התכנית האלוקית המכוונת את סיפורו של עם ישראל מההתגלות בסנה ועד לכניסה לארץ ישראל.
בלימוד סיפור זה אנחנו נחשפים למעורבות גלויה של ה' בתהליך הגאולה. תהליך הגאולה של עם ישראל, משעבוד מצרים, ויציאתם מעבדות לחירות, יכול להתקיים רק על ידי ה׳. אך, ה׳ לא מתערב באופן גלוי, עד שלא נשמעת זעקתו של עם ישראל. ראינו פעילות אנושית בפרקים א-ב. פעילות מגוונות, הנובעת ממניעים שונים ובאה לידי ביטוי בדרכים שונות.
בפסוקים האחרונים של פרק ב, מסופר שבני ישראל הגיעו לנקודת קצה. בני ישראל זועקים, וזעקתם עולה אל האלוהים – "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב, כג).
ישנם פרשנים שמסבירים שמותו של מלך מצרים אפשר לבני ישראל לזעוק, מכיוון שעולו ירד מעליהם:
ר״י בכור שור: "וימת מלך מצרים ויאנחו" – כל זמן שהיה אותו מלך חי, היו מצפים שמא כשימות זה יתבטלו גזירות. וכיון שמת ולא נתבטלו גזירותיו, אמרו: עתה אין לדבר סוף, לא נצא עוד מעמל זה, ויאנחו.
או – שד״ל -ויאנחו בני ישראל – גם בחיי המלך היו נאנחים, אך לא היה אפשר להם להתאסף ולקרוא צום ועצרה, כי לא היה להם יום מנוחה, ועתה במות המלך והיו המצרים עושים לו אבל ומספד, נקהלו גם היהודים וצעקו אל ה׳ הזעקה של עם ישראל ( אולי גם בעקבות מותו של מלך מצרים והחמרה במצבם של בני ישראל), מהווה עליית מדרגה, מה שמביא להתערבות אלוהית גלויה.
זעקת העם והתערבות ה׳, מלמדת על הקושי, על חומרת מצבו של העם, על האירוע הקשה והחד פעמי שבו אנחנו עוסקים – שעבוד עם ישראל במצרים. ההתערבות של ה׳ מלמדת על ניצוץ של תקווה, והיא
באה לידי ביטוי בבחירתו של מנהיג שיוביל את העם ביציאתו ממצרים.
זהו רקע להתגלות ה׳ למשה. זעקת בני ישראל מסמלת פעולה אנושית במטרה להביא לשינוי במצב. הפעולה האנושית, היא תנאי להתערבות האלוקית שתבוא לידי ביטוי בהטלת השליחות להצלת בני ישראל, על משה.
בפעם האחרונה שפגשנו את משה, הוא ברח למדין, ועתה סיפורו ממשיך, הוא רועה את צאן יתרו – חותנו, ומגיע למדבר – להר חורב.
נפתח את השיעור במשימה, הדורשת מהתלמידים לחזור אל הדברים שלמדנו בפרקים הקודמים, ולראות את ההמשכיות בין הפרקים. כמו כן התרגיל מאפשר חשיבה לקראת סיפור התגלות האלוהים בסנה, המהווה נקודת מפתח בתהליך ההצלה של בני ישראל מיד המצרים.
על רקע הדברים שנלמדו בשיעורים הקודמים: –
נבקש מהתלמידים להציע שאלות לשאול את :
בני ישראל
משה
בנות יתרו/המיילדות/בת פרעה
ננחה אותם לשאול שאלות פתוחות ומגוונות שיאפשרו לחשוב על מה שהיה ( לדוג' שאלה למשה – למה יצאת מתוך הארמון הבטוח אל העבדים העבריים?) ושאלות על מה שעומד להתרחש. ( לדוג' לאן הייתם רוצים להגיע בצאתכם ממצרים? האם תמשיך להנהיג את העם ?).
ניתן לבצע את התרגיל במליאה, בזוגות או לחלק לתלמידים
2.1 פתיחה. שאלות לדמויות בשעבוד מצרים.
נאסוף דוגמאות מהשאלות, שהציעו התלמידים, ונשאל:
האם עלתה בהם תובנה חדשה ביחס ל –
מצבם הנוכחי של בני ישראל
מצבם העתידי של בני ישראל
תפקידו של משה
התערבותו של אלוקים במהלך הסיפור
נדון בשאלה –
לפי דעתכם, איך יכול להתרחש שינוי במצבם של בני ישראל? מה צריך להתרחש/לקרות? על ידי מי? מה יכול להשפיע על שינוי המצב?
בשלב זה נלמד את השלב הראשון של ההתגלות של ה׳ למשה במעמד הסנה.
נציג בפני התלמידים את הפסוקים המתארים את זעקת בני ישראל לה׳ מרוב עבודה קשה ואת ההתרחשות במעמד הסנה, במבנה דמוי שקופיות/סליל צילום, במטרה להבהיר שמדובר בחלקי סיפור שיש ביניהם קשר, וביחד הם יוצרים משמעות.
תוכלו לבחור אם לקרוא את הפסוקים בכיתה, לספר את הסיפור המופיע בהם או לתת לתלמידים להאזין לפסוקים.
בקריאת הפסוקים ניעזר במתודה של Storytelling, לצורך דגשים בסיפור הסיפור.
בסיפור הסיפור, נשים דגש על הדמויות. נשים לב כי אנחנו מתייחסים למושג דמות בהרחבה – בני ישראל נחשבים כדמות. גם לקב״ה נתייחס כדמות, כדי שנוכל לאפיין את מקומו בסיפור. נתבונן בדמויות, כמו שמתבוננים על דמות – נבחן מאפיינים, פעולות רגשות והתפתחות של הדמות.
*כמובן שלאל אין גוף ואין דמות הגוף אך מבחינה ספרותית נתייחס אליו בתרגיל כתפקיד של "דמות מופשטת" בסיפור.
הסיפור בפסוקים מצורף כאן 2.1 לימוד. סיפור הסיפור של מעמד הסנה.
התלמידים ישלימו את הפרטים בטבלה , תוך כדי קריאה או האזנה לסיפור.
מצורפת טבלה עם התשובות 2.1 לימוד. סיפור הסיפור של מעמד הסנה. עם תשובות
א. לאחר השלמת הטבלה, נבקש מהתלמידים להתבונן בה לכתוב במשפט – כותרת לשני סיפורים –
סיפורו של עם ישראל, ו סיפורו של ה׳ במעמד הסנה.
ב. סיפור של משה דרך המפה – נבקש מהתלמידים לזהות במפה את המקומות המוזכרים בפסוקים, ולספר את הסיפור של משה.
נבקש לדמיין את משה עובר בין המקומות, לתאר מה קרה בכל מקום ואת רצף ההתרחשוית. לדוגמה משפט המתאר מה קרה למשה, יתחיל עם קישור למקום הקודם: אחרי ש.. ראיתי ש..
בדיון בכיתה, אחרי העיון בטבלה וביצוע התרגילים הנ״ל, נעלה את השאלה – מדוע בני ישראל לא זעקו עד עכשיו?
נוכל לבקש לענות על השאלה גם בכתב: לו מצאתם באתר עתיקות מכתבים של בני התקופה, המתארים את זעקת בני ישראל, ומסבירים מדוע זעקו דווקא עכשיו. מה לדעתך היה כתוב בהם?
2.1 לימוד. מכתבים של בני הזמן.
בשיח משותף, נחדד את הרעיון שבמצב חמור כל כך כמו זה של בני ישראל תחת שעבוד מצרים, נדרשה התערבות אלוהית, אך ההתערבות האלוהית באה רק לאחר תנועה מסוימת מטעם בני ישראל.
כפי שנראה בהמשך היחידה, המוטיב הזה ממשיך – גם ההתגלות עצמה בסנה באה אחרי שמשה מבחין בסנה וניגש אליו. משה מגלה רגישות ודאגה לבני ישראל (התנהגות המוכרת לנו גם מהמסופר עליו בפרק ב), ומיד אחר כך מופיעה המעורבות האלוקית.
מה אמר ה׳ למשה?
נקרא את פסוקים ד-י, ונבקש מהתלמידים לסמן בפסוקים פעלים המיוחסים לאלוהים.
הפסוקים מצורפים בדברי ה' למשה בסנה.
סימון הפעלים מראה שה׳ הוא הדובר העיקרי בקטע, ואכן מטרת הקטע היא להורות למשה על שליחותו.
לפני מתן השליחות, אומר ה׳ שהוא ראה את עני בני ישראל במצרים ואת מכאובם, שהוא יציל את בני ישראל ויביא אותם לארץ כנען המכונה – 'ארץ טובה ורחבה' ו'ארץ זבת חלב ודבש' . כמו כן, מזכיר ה׳ את האבות – ובכך רומז להבטחתו לאבות. (עסקנו בברית בין הבתרים בשיעורים הקודמים ).
נשאל –
לסיכום הלימוד על דברי ה' למשה במעמד הסנה.
בשיעור ראינו שבתיאור השליחות של משה מוזכרים הדברים הבאים:
הצלת העם מיד המצרים – ״וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם״ (ג, ח)
עם ישראל יקבל את התורה, ויקבל את עולו של האלוהים במקום ההתגלות – בהר סיני – ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״. (ג, יב)
הגעה לארץ כנען – ״וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה״ (ג, ח)
נבקש מהתלמידים לבחור, מהו הדבר החשוב ביותר והמשמעותי ביותר בעיניהם, מבין שלושת הדברים ( הצלה, ממד דתי, ארץ ישראל), בתהליך הגאולה ובהפיכתם של בני ישראל לעם בן חורין.
אפשר לערוך את הסקר במליאה, אפשר לחלק כרטיסיות וניתן לערוך את הסקר באופן דיגיטלי. הצעה: https://www.mentimeter.com/
העמקה בשליחותו של משה באמצעות הבנת מראה הסנה
מראה הסנה ומשמעותו להבנת שליחות משה
מורה בכיתה
בשלב זה נחזור להעמיק במראה הסנה הבוער ולדון במשמעותו.
נסביר שהסנה הוא שיח קוצני, המזוהה כצמח בשם – הפטל הקדוש.
נראה לתלמידים תמונה של השיח, ונשאל –
– מדוע לדעתכם אלוקים התגלה למשה דווקא בסנה הבוער?
– למה בכלל צריך מראה בעת התגלות או נבואה?
נדגיש שזוהי ׳נבואת ההקדשה של משה׳ (המעמד שבו מוטלת על נביא השליחות אל עם ישראל), הפעם הראשונה שה׳ נגלה אליו, כאשר ברקע סיפורו האישי של משה, סיפור השעבוד של בני ישראל במצרים וסיפור הבריחה של משה ממצרים למדין.
נחזור לעיין בפסוקים ב-ד, ונתאר במליאה את המראה שמתגלה למשה. (סְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל).
ב2.1 לימוד. הרחבה. מדרשים על הסנה, מופיע גם קישור לקליפ מתוך הסרט ׳נסיך מצרים׳.
אם אין לתלמידים אפשרות לצפות בסרטון במהלך הלמידה בחברותות, תוכלו להראות את הסרטון במליאה ולדון בחלק זה של הלימוד עם הכיתה כולה.
| רקע על הסרט , מתוך ויקיפדיה: נסיך מצרים (באנגלית: The Prince of Egypt) הוא סרט אנימציה אמריקאי שהופק על ידי חברת דרימוורקס (DreamWorks) בשנת 1998.
הסרט מספר את סיפור חייו של משה רבנו, הדמות המקראית. העלילה גוללת את קורות משה מהולדתו והשלכתו ליאור, דרך חייו בבית פרעה, פגישתו את יתרו ואת בתו ציפורה, התגלות האל אליו בסנה הבוער, הכאת מצרים בעשר המכות ועד ליציאת מצרים של בני ישראל וקריעת ים סוף. הסרט מתמקד ביחסים שבין משה ואחיו החורג, רעמסס בנו של מלך פרעה. לסרט הוכנסו מסרים הומניסטיים רבים, המאירים את הסיפור התנכ"י באור חדש. יועצי הפקת הסרט לסיפורי מקרא הם פרופסור אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית והרב עדין אבן ישראל ממרכז שטיינזלץ. תוכלו להעזר במאמר העוסק בפרשנות הסיפור דרך הסרט ׳נסיך מצרים׳. המאמר בעברית |
התלמידים ילמדו בדף העבודה שני מדרשי חז״ל על משמעות מראה הסנה הבוער ויענו על שאלות.
מהמדרשים עולה כי מטרת המראה היא להעביר למשה את המסר שעם ישראל יינצל,שיש תקווה, כרקע לשליחות. וכן, ללמד אותנו שמשה חושב על עם ישראל ודואג לו, גם בזמן שהותו מחוץ למצרים.
נוכל להתייחס כאן לאמונה בקב״ה או לאמונה באופן כללי.
התחלנו את השיעור בחזרה על מצבם הקשה של בני ישראל תחת שעבוד מצרים. עברנו לסיפור זעקתם אל ה׳, שהביא להופעתו של האלוהים בסיפור, דבר הבא לידי ביטוי בהתגלות אל משה ובחירתו למנהיג שיציל את בני ישראל.
ערכנו דיון בשאלה, באלו מצבים בחיים אנחנו מיישמים את הרעיון של נקיטת צעד מסוים ואפילו קטן שעשוי להורות על נכונות, ומשם מאמינים שתפתח לנו הדרך.
למדנו את דרך הצגת שליחותו של משה מן הפסוקים. על רקע מצבו של משה ומצבם של בני ישראל, בוחר ה׳ להזכיר את האבות שהוא רומז לבריתו איתם וכן להזכיר את היעד הסופי של יציאת מצרים, ארץ ישראל המכונה כאן – ארץ טובה. ה׳ גם חוזר מספר פעמים על כך שראה את קושי בני ישראל ושמע את זעקתם.
כל אלו אמורים לנסוך במשה תחושת ביטחון ולרמוז על קיומה של תקוה. ניצוץ של אור.
העמקנו במשמעות של מראה הסנה הבוער. מתוך המדרשים למדנו, שמראה הסנה, משקף את המחשבות של משה בנוגע למצבם של בני ישראל. משה הולך במדבר, רחוק ממצרים, שלכאורה יכול היה לפתוח בחיים חדשים, אך הוא עדיין מהרהר ( כיאה למנהיג), בעמו שלו הנתון בצרה.
ועוד – גם דרך העיון במראה הסנה, ראינו את הרעיון שפעולה אנושית מביאה להתערבות אלוקית.
המדרש מדגיש את המאמץ של משה לסור ולראות את הסנה. משה רואה ומגלה רגישות. הוא עושה מאמץ, ורק אז ה׳ מדבר אליו.
גם בפרק ב, ראינו תכונות דומות אצל משה, שיצא מהארמון והבחין בצרת עמו. הוא מגלה רגישות מתוך חוש צדק ואחריות.
פעילות סיכום לתלמידים
נבקש לחשוב על הרקע להתגלות –
עם ישראל תחת שלטון מצרים האכזרי. במות מלך מצרים הוא זועק לה׳, משה ראה את הסנה ושם לב למראה היוצא דופן הנגלה לעיניו.
התלמידים יחשבו על משמעות המראה, מה מסמל המראה או חלקים מסוימים בו, וכן יביאו תמונה ( מתוך מאגרי תמונות ברשת), המתאימה לרעיון אותו בחרו להציג דרך הסנה.
לבסוף – נשאל במליאה:
