סירובו של משה לשליחות, לא בהכרח מצביע על חוסר רצון להציל את עם ישראל או חוסר רצון להישמע לדבר ה׳. בעקבות החששות שמביע, ה׳ נותן לו מענה, כדי שיוכל להתחיל בביצוע שליחותו. הבעת חשש מפני אחריות והתחייבות לתפקיד, לא פוגעת במחויבות או ברצון לקבל את המשימה, ואיננה דבר שלילי. המודעות מאפשרת לזהות כוחות וכלים שיקדמו את ביצוע התפקיד.
מהלימוד על השליחות שמיועדת למשה ניתן להסיק לגבי ייעודו של כל אדם להוביל שינוי בעולם. המודעות ליכולות ולאתגרים יכולה להוות אמצעי להתגברות על המכשולים בדרך להגשמת הייעוד של כל אדם.
ביחידה זו, נלמד על הבחירה במשה שהיה רועה צאן, להיות מנהיג, על השליחות המוטלת על משה במעמד הסנה, ועל סירובו לקבלה. בעקבות השיח שבין ה׳ למשה, נדון ברעיון של סירוב לשליחות, החשש מפני קבלת האחריות, וכן בדברים שיכולים לסייע לנו להתמודד עם היעדים העומדים בפנינו.
מתוך הלימוד על מנהיגותו של משה נלמד על התכונות הנדרשות למנהיג, נלמד כיצד אתגרים בתפקיד יכולים לקבל מענה וסיוע. נלמד כי האל קשוב לצרכי המנהיג ומציע לו פתרונות שונים לחששותיו. נבין כי כדי לצאת לאתגר יש חשיבות בחיזוק ובהבנת הייעוד והמטרה של התפקיד.
פרק ג׳ פותח בתיאור משה שרועה את צאן חותנו – יתרו במדבר. המדרש, רואה בתפקידו זה של משה, משל למנהיג, שחומל על הציבור ודואג להם. ( מדרש שמות רבה פרשה ב' , ב). סירובו של משה לשליחות, מנוגד לתכונות המנהיגות העולות מן המדרש.
תגובתו המיידית של משה היא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (ג, יא). ה׳ עונה לטענותיו של משה: ״כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ ״ (ג, יב), וכן ״ זֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״ (ג, יב), אך משה המשיך והביע הסתייגות מהתפקיד שניתן לו. הוא חשש שהעם ישאל מיהו זה ששלח אותו להצילם, וה׳ שם בפיו את התשובה שעליו לתת לעם: ״אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם״ (ג, יג), וכן מזכיר את היותו אלוהי האבות, ובכך רומז לברית שנכרתה עם אברהם בברית בין הבתרים (בראשית טו, יג-יד), שם הובטח לו שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול.
אחרי שמשה עומד בסירובו: ״ וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה׳״. (ד, א) נותן ה׳ למשה אותות. מטרת האותות כפולה – גם לשכנע את משה להסכים לקבל עליו את השליחות, אך גם נועדו ככלי עבור משה, שילך אל בני ישראל וישכנע אותם להאמין בדברי ה׳ על הוצאתם ממצרים.
מורה בכיתה
בשיעור הקודם למדנו על ההתגלות של האלוהים למשה בסנה הבוער.
נקרא את פסוק א. בפרק ג.
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.
נשאל:
– מדוע חשוב לתורה לספר לנו שמשה היה רועה צאן?
נקרא או נספר את המדרש:
וְאַף משֶׁה לֹא בְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בַּצֹּאן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם, וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה, הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ חַיֶּיךָ אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה. (מדרש שמות רבה פרשה ב' , ב).
נשאל –
דיון מסכם במליאה:
לאור המדרש, איך היינו מצפים שיגיב משה על השליחות שניתנה לו – להציל את בני ישראל מיד המצרים?
לאור תכונותיו של משה בפרק ב' , ולאור תכונותיו של משה כרועה צאן הציפיה שלנו ממשה שיסכים לקחת על עצמו את התפקיד עולה, מפתיע לראות את משה מהסס, חושש מפני "מה יגידו". האם מכירים את ההרגשה שפתאום מקבלים פיק ברכיים מפני משימה שממש רצינו בה?
נפתח בקריאה חוזרת של פסוק י:
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. (ג, י)
נשאל – מה צריך משה לפני שיצא למשימה?
נבקש להתייחס ל –
מעשים
אמצעים
כוחות
תכונות
את סיפור תגובתו של משה לשליחות , נלמד בשלבים.
בלימוד שתי התמונות הראשונות, ניעזר בהאזנה לטקסט מוקלט.
תמונה ראשונה – תגובה ראשונה של משה לשליחות ( פרק ג, יא-טו) – תת כותרת
בזוגות או בשלשות, התלמידים יקראו את הפסוקים או יאזינו לפסוקים המופיעים בטבלה.
(ניתן לשמוע את קטעי ההקראה באתר של 929 בקישור כאן)
בעמודה האמצעית, תוכלו לכתוב פירוש מילולי, או תרגום. או להסביר את הפסוקים במילים שלכם.
בעמודה השלישית, נבקש מהתלמידים לדמיין ענן מעל ראשו של משה, ביחס לדברים שהוא אומר/שואל וביחס לדברים שהוא שומע מה׳.
לאחר השלמת הטבלה, נבקש מתנדבים מהתלמידים, שמוכנים לייצג אדם שנקלע במקרה למדבר, וצפה והאזין לדו השיח בין משה לבין ה׳.
״הצופים מהצד״, ישתפו את הכיתה בהתרשמות שלהם.
נוכל לשאול את ״הצופים״, האם הדברים עלו גם בקבוצות בזמן לימוד הפסוקים וביצוע התרגיל.
תמונה 2 – משה מקבל פרטים על השליחות (פרק ג פסוקים טז-כב) – תת כותרת
בשלב זה, נראה מהם הפרטים הנוספים ששומע משה מפי ה׳, בנוגע לשליחות שלו,
ונדון בשאלה – האם המידע הזה מסייע לו להסכים לשליחות? ואם כן – באיזה אופן?
התלמידים יעיינו בפסוקים טו-כב. ויאזינו להם.
הפסוקים צבועים בשלושה צבעים כדי להבחין בין –
דברים שמשה צריך לעשות
דברים שמשה צריך לומר לעם בשם ה׳
דברים שיתרחשו בעתיד, בזמן הגאולה?
נבקש מהתלמידים לחשוב כיצד הדברים משפיעים על משה, כיצד הם עוזרים לו בקבלת השליחות ובביצועה.
2.2 לימוד. תמונה 2 עוד פרטים על שליחות.
נדון בכיתה בשאלה- האם חששו של משה מוצדק?
תמונה 3 – משה עדיין חושש – וה׳ נותן לו אותות. (פרק ד, פסוקים א-ט). תת כותרת
נפתח בשאלה – מה תהייה תגובתו של משה? האם הוא קיבל מענה לחששות שלו?
נעיין בפסוקים א-ט בפרק ד . נקרא בקול את פסוק א –
וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה׳.
את הדיון ננהל גם על פי הפרקטיקה של Back to Back ( הפניה לספארקס)
נחלק את התלמידים לזוגות, ניתן לכל תלמיד את השאלות מראש, ולאחר זמן הכנה קצוב, התלמידים יפנו זה לזה וישתפו במחשבות. נעצור את הסבב אחרי מספר דקות, ונאפשר לתלמידים סבב נוסף של שיתוף עם תלמידים אחרים.
בסיום, נבקש מכל זוג, לכתוב על הלוח, או לשתף בעל פה בתשובה משמעותית שעלתה לאחת השאלות.
נדגיש כי הפעם התשובה של ה׳ שונה, הוא לא מדבר אל משה אלא נותן לו אותות.
מצורף דף העבודה2.2 לימוד. תמונה 3. גב לגב עם השאלות לדיון.
את האותות לא נלמד לעומק. כדאי לקרוא בכיתה את תיאור האותות ולהדגיש את מהות האות :
מדוע הדבר יפתיע את הרואים? מה שונה פה? מה לא טבעי?
( מטה שהופך לנחש ובחזרה למטה, יד שהופכת מצורעת, והצרעת נעלמת ברגע, אות עתידי – משה יקח ממי היאור וישליך לאדמה והם יהפכו לדם)
וכן להדגיש את המטרה שבאה לידי ביטוי בדברי ה׳:
לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. (ד, ה)
וְהָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן. (ד, ח)
והָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר .(ד, ט)
אחרי הצגת האותות, נדון בשאלות –
נסיים את שלב למידה זה בספוילר ..
מאחר שאת המשך ההתרחשות נלמד בשיעור הבא, נציין רק ש –
גם אחרי האותות משה מסרב לקחת את התפקיד..
אבל כפי שנראה בשיעור הבא – ה׳ לא ממש מוותר לו..
בשיעור זה עסקנו בתגובה של משה לשליחות שניתנה לו.
פתחנו בתכונותיו של משה כרועה ועסקנו בציפיה להסכמתו של משה לשליחות שנובעת מהדמיון בין היותו רועה צאן למנהיג. במהלך השיעור עסקנו בסירובו המפתיע של משה והבנו את החששות השונים שהוא חש לנוכח המשימה שמוטלת עליו.
מצד אחד ראינו את החשש של משה לפנות לעם השרוי במצוקה לבוא אליו עם רעיון, שנשמע רחוק ואפילו דמיוני – האלוהים יוציא אתכם ממצרים, כבר לא תהיו עבדים, ואפילו תגיעו לארץ משלכם. משה גם חושש מהיכולת שלו באופן אישי לבצע את השליחות.
קבלת שליחות וביצוע שליחות זהו תהליך מורכב. אדם לומד לזהות את הכוחות שבו, ואת הדברים שהוא צריך כדי להצליח בשליחותו. אדם לומד שהוא יכול לברר ולהביע חששות מראש, אבל הוא צריך להסכים עם עצם הרעיון והמניע שעומד מאחורי השליחות. הזדהות עם המטרה, והכרה במשמעות של השליחות, נותנות כוח לגבור על החששות. נכיר ששליחים קיימים גם כיום וגם בסביבת החיים שלנו וניתן ללמוד מהם על חיים של שליחות ולהציע משימות של שליחות הרלבנטיים לתלמידים .
פעילות לתלמיד – שליחות – מבט אישיבעקבות העיון בתגובתו של משה, נאפשר לתלמידים לחשוב על שליחות בעולם שלהם, ועל הדברים שהם לוקחים מסיפורו של משה, לעניין זה. *נשים לב להגדרת המושג שליחות, כיום – ״מעשה בעל משמעות גדולה, שמקורו באמונה פנימית ולא בציפייה לרווח אישי״. ( הגדרה מילונית) . גם אם לא מדובר בשליחות כמו זו שניתנה למשה, נוכל לעסוק ברעיון של מחויבות לפעול למען מטרה גדולה.
https://youtu.be/Wjuhab8EroIעד דקה 2:21
נשאל – מהם האתגרים של היוצאים לשליחות ומהם הרווחים הרוחניים של חיי שליחות?
נעבור לדון בשליחות בעולמם של התלמידים. נשאל – מהי שליחות עבורנו ? נבקש מהתלמידים להביא דוגמאות לשליחות – זה יכול להיות דבר קטן, מצומצם או רחב.
אחרי שנתבונן בדוגמאות שעלו בכיתה, נשאל –
, יכול לבצע אותה? מתאים שיבצע אותה?
משימת ראיון -אפשרות נוספת לסיכום השיעור -משימת ראיון בנושא שליחות של דמות מסביבתו של התלמיד
התלמידים יראיינו מישהו בסביבתם הקרובה בנוגע לנושא השליחות. *נשים לב להגדרת המושג שליחות, כיום – ״מעשה בעל משמעות גדולה, שמקורו באמונה פנימית ולא בציפייה לרווח אישי״. ( הגדרה מילונית) . גם אם לא מדובר בשליחות כמו זו שניתנה למשה, נוכל לעסוק ברעיון של מחויבות לפעול למען מטרה גדולה.
המשימה מופיעה בכרטיסיה המצורפת. מה דורשת שליחותאחרי השלמת המשימה, נאפשר לתלמידים להציג תובנה מעניינת מתוך הראיון שערכו. וכן, נכין לוח כיתתי ( פיזי או דיגיטלי) – לוח שליחות, שבו ישתפו התלמידים בהצעות למשימות שליחות הנוגעות בחייהם שלהם. נבקש לחשוב על דברים שהם יכולים לתרום מעצמם, דברים שבכוחם לעשות, דרכים שיוכלו להשפיע. מצורפת שקופית לוח שליחות, ניתן להשתמש בה כלוח דיגיטלי, או כהשראה.