בפנייתו אל העם, משה מתמודד עם חוסר היכולת של העם לשמוע לדבריו, וגם הוא עצמו, בעת ביצוע שליחותו מתקשה לראות את תהליך הגאולה בשלמותו. התהליך מתואר על ידי ארבע לשונות הגאולה, שמייצגות את גאולת העם העתידית, החל מהצלתם ממצרים, ועד להגיעם לארץ ישראל (והבאתי, הלשון החמישית).
בני ישראל, השרויים במצב של שעבוד, ונאבקים על קיומם היום יומי, לא מסוגלים להאמין אפילו לבשורת הגאולה המפורטת שבפי משה, המציעה תכנית פעולה ותקווה. ולמרות זאת, תהליך הגאולה ממשיך.
היכרות עם המושג -ארבע לשונות גאולה (ואת הלשון החמישית- "והבאתי" המייצגת את השיבה העתידית לארץ ישראל)
להכיר את שלבי גאולת מצריים המוצגים למשה
הבנת תגובת העם על בשורת הגאולה
ביחידה זו נלמד על לשונות הגאולה המתארים את שלבי הגאולה ומביאים בשורה, כפי שמציג ה׳ למשה בדבריו. כמו כן, נעסוק בתגובת העם לבשורת הגאולה. העם לא שומע למשה ולא מאמין שהגאולה תיתכן – הם שרויים בעומק השעבוד ולא מצליחים לזהות ניצוץ של תקווה.
בשיעור נדון בהדרגתיות המאפיינת תהליכי שינוי, ובתפקיד האמונה כבסיס ראשוני לשינוי בעיקר במצבים של קושי ומשבר. מתוך העמקה במצוקת העבד, נדגיש את משמעות היות האדם בן חורין בגוף ובנפש.
סיימנו את הסיפור הקודם באכזבה מהידרדרות המצב. למעשה אנו נמצאים בשלב ׳סיבוך העלילה׳ ( במושגים ספרותיים). השעבוד מחמיר, השוטרים, המצויים במציאות לא פשוטה פונים אל פרעה, ומביעים את תרעומתם על המצב.
בחלקו הראשון של פרק ו, ה׳ עונה למשה על חששו בעקבות החמרת המצב, המובע גם הוא בסוף הפרק הקודם (שמות ה, כג). ה׳ אומר למשה שיוציא את ישראל ממצרים ביד חזקה: ״…עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ״ (שמות ו, א). רש״י מסביר את החזרה של הביטוי ׳יד חזקה׳. הפעם הראשונה מכוונת לפרעה. והפעם השנייה מכוונת למצבם של בני ישראל, ששקועים במציאות של השיעבוד, ולא מסוגלים לראות עצמם יוצאים ממצרים.
בדבריו למשה מתאר ה׳ את הגאולה שתתבצע בחמישה שלבים. לשונות גאולה:
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה׳ וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-הָאָרֶץ … (שמות ו, ו-ח)
כך מסביר הרמב״ן (על פסוק ו) את ההדרגתיות בשלבי הגאולה: ״ והוצאתי .. יבטיחם שיוציא אותם מארצם, ולא יסבלו עוד כובד משאם. והצלתי …– שלא ימשלו בהם [המצרים] כלל … וגאלתי אתכם – כי יעשה בהם [במצרים] שפטים [נקמה, ענישה] עד שיאמרו המצרים הנה לך ישראל בפדיון נפשנו [המצרים יהיו מוכנים לשחרר את ישראל בעבור זה שה׳ יניח להם]… ולקחתי אתכם לי לעם – בבאכם אל הר סיני ותקבלו התורה, כי שם נאמר: והייתם לי סגולה״.
והרד״ץ הופמן (על פסוק ח) מסביר את לשון הגאולה החמישי: ״ והבאתי – רק אחרי שיתרחש כל האמור עד כה [והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי], תוגשם ההבטחה שהובטחה לאבות האומה – רק בתור עם ה׳ עליכם לבוא אל הארץ המובטחת״.
המילים ׳אני ה׳ ׳, חוזרות בדברים כדי לחזק את השגחת ה׳ ואת האמונה הנדרשת בו בתהליך הגאולה.
תגובת העם לדברי משה היא: ״…וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.״ (שמות וֿ ט). המשמעות: ״"הקוצר רוח – בנפש, והעבודה קשה – בגוף" (אברבנאל). והרמב״ן מסביר: ״…שלא היטו אוזן לדבריו מקוצר רוח, כאדם שתקצר נפשו בעמלו, ולא ירצה לחיות רגע בצערו, מדעתו שירווח לו אחרי כן. וקוצר הרוח הוא פחדם שלא יהרגם פרעה בחרב כאשר אמרו שוטריהם אל משה. ועבודה קשה, הוא הדוחק שהיו הנוגשים אצים בהם ולא יתנום לשמוע דבר ולחשוב בו״. (רמב״ן על פסוק ט).
אנחנו רואים שלמרות תגובת העם, ה׳ ממשיך בתכנית, ומורה למשה לחזור אל פרעה . כמו בני ישראל, גם משה, עדיין לא רואה בבירור את התהליך כולו, והוא חוזר לאותו הקושי שהביע כבר קודם לכן – היותו ערל שפתיים. הוא חושש שלא יצליח במשימה. אם בני ישראל לא שמעו אליו, כיצד ישמע אליו פרעה? גם אם חששו של משה מוצדק, ה׳ מצווה באופן מוחלט על המשך ביצוע השליחות.
נביא בפני התלמידים משפט שאמר מהטמה גנדי ( 1948-1869) , על עבדות:
"ברגע שעבד מאמין כי לא ימשיך להיות עבד, כבליו נושרים. הוא משחרר את עצמו ומורה את הדרך לאחרים. חירות ועבדות הם מצבים נפשיים." .
התלמידים ידונו בשאלות – האם עבדות היא מצב פיזי או נפשי? האם עמדה נפשית יכולה להשפיע על מצבו של העבד בהווה ובעתיד?
את הדיון ננהל על פי על פי הפרקטיקה של Think-Pair-Share. הפעילות דף פעילות לחשוב לשמוע לשתף.
בשיעור שלהלן נלמד על לשונות הגאולה, שהן חלק מהדברים שמצווה ה׳ את משה להגיד לעם, כדי לשכנע אותם להאמין ברעיון שה׳ יוציא אותם מעבדות לחירות. כרקע לדברים אלו, נשאל :
כב וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה׳ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי.
כג וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ.
מה משה צריך לשמוע? מה הדברים שיעזרו לו להמשיך בשליחותו?
ה׳ מבטיח למשה שבני ישראל יצאו ממצרים ביד חזקה.
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל-מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.(שמות ו:א)
נשאל:
מה המשמעות הביטוי יד חזקה?
מדוע הביטוי חוזר פעמיים בפסוק?
נציע את תשובת רש״י –
ישלחם – מכוון לפרעה. שה׳ ינהג בו ביד חזקה.
יגרשם – מכוון לבני ישראל. גם אם לא ירצו. ולא יאמינו.
כי ביד חזקה ישלחם – מפני ידי שתתחזק עליו ישלחם.
וביד חזקה יגרשם מארצו – על כרחם של ישראל יגרשם, ולא יספיקו לעשות להם צידה.
נסכם בשאלה –
מה משה חושב עכשיו? אחרי ששמע את דבר ה׳ בפסוק א׳?
נוכל להרחיב את הבנת הביטוי, בהתבוננות במוצג מהמוזיאון הבריטי.
נקרין את המיצג על הלוח. מצורפת שקופית ( זכויות יוצרים)
בפסוקים הבאים (ו-ח) ה׳ מתוארת בשורת הגאולה למשה , אותה יבשר לעם. גאולה שתתבצע בשלבים. בחברותות או בקבוצות, ילמדו התלמידים את הפסוקים. הלימוד כולל שני חלקים:
אפשר לעבוד על החלק הראשון במליאה, ולדון בשאלות, ואת המשימה התלמידים יעשו כעבודה עצמית.
סיכום במליאה
איסוף: התלמידים ישתפו בתיאורים שכתבו.
נשאל – אם אתם הייתם שומעים בשורה כל כך משמעותית, מפורטת ומעודדת, איך הייתם מרגישים?
נבקש לשתף במשפט שהיו אומרים, בתמונה/אימוגיי שמבטאים את התחושה.
ניתן להעזר בקובץ זה :סמלים של אימוג'ים.
להלן נקודות נוספות לדיון בכיתה:
*הרעיון של ארבע לשונות הגאולה, מוכר לנו גם מפסח . ליל הסדר אנחנו שותים ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות הגאלה .
למה בני ישראל לא שומעים אל משה, ולא מאמינים לבשורת הגאולה? תת כותרת
שמישהו ניסה לומר לכםו משהו, ופשוט לא הצלחתם להקשיב לו?
נעבור לקרוא את תגובת העם למשה, בפסוק ט:
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.
נסביר את הפסוק. נדגיש שמופיעות כאן שתי סיבות לכך שבני ישראל מתקשים לשמוע, ולמעשה להאמין למשה:
קוצר רוח – חוסר סבלנות להקשיב לדברים שאינם נוגעים לחיי היום יום. ועבודה קשה, שלא מותירה להם זמן לחשוב או להתעסק בדבר רחוק, שנראה כל כך מנותק מהמציאות.
אפשרות להרחבה – מהי עבדות?, לעבודה בזוגות.
הדף כולל :
*הסרטון לא מתאים לתקופה של יציאת מצרים (כנראה מתוארך לתקופה של כ 500 שנה לפני יציאת מצרים), וכפי הנראה מתאר מציאות של עבד כנעני. אך ניתן בעזרתו להמחיש לתלמידים את המציאות הקשה של עבדים במצרים ואת הצורך לפנות לאלים בעת מצוקה.
התלמידים ידונו בשאלות – מהם מאפייני העבדות?
כיצד ניתן להסביר בעזרת המקורות את תגובת העם לדברי משה?
בני ישראל לא שומעים אל משה, אבל התכנית האלוהית ממשיכה – תת כותרת
בפסוקים י-יג, אנחנו קוראים שלמרות שהעם לא שומע, ולמרות תחושת הייאוש באוויר, ה׳ מצווה את משה להמשיך בשליחות.
התלמידים יענו על שאלות בדף העבודה השליחות ממשיכה למרות הקושי.
אנחנו רואים שלמרות תגובת העם, ה׳ ממשיך בתכנית, ומורה למשה לחזור אל פרעה . כמו בני ישראל, גם משה, עדיין לא רואה בבירור את התהליך כולו, והוא חוזר לאותו הקושי שהביע כבר קודם לכן – ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.״ הוא חושש שלא יצליח במשימה. אם בני ישראל לא שמעו אליו, כיצד ישמע אליו פרעה?
גם אם חששו של משה מוצדק, ה׳ מצווה באופן מוחלט על המשך ביצוע השליחות.
בשיעור זה הכרנו את המושג לשונות הגאולה׳, שמוכר לתלמידים גם מההגדה של פסח, שאנו קוראים בליל הסדר. מתוך הפסוקים ראינו שדברים אלו נאמרו למשה, לאחר שהוא מביע תחושות של אכזבה וייאוש בעקבות השעבוד ההולך ומחמיר.
עמדנו על כך שתהליך הגאולה יתבצע בשלבים. כל שלב הוא תגובה למצבם של בני ישראל כעבדים. ה׳ ישחרר את בני ישראל מהסבל הנורא שאותו הם חווים כעבדים, יציל אותם ממעמדם כעבדים, יוציאם ממצרים, יקח אותם לעם, ורק כשיהיו לעם, ויקבלו עליהם את עול התורה, יביאם ה׳ לארץ ישראל.
למדנו על תגובת העם לדברי משה, שהביא בפניהם בשורת הגאולה. ראינו שהעם, מעצם היותו משועבד, לא יכול לראות מציאות רחוקה של שחרור וחופש. העבדים, אינם פנויים מנטלית ופיזית להפנמת רעיונות נשגבים של אמונה וגאולה.
בתגובה לדברי העם, ה׳ חוזר ומורה למשה לשוב לפרעה. ראינו שמשה, עדיין חושש, וממשיך להתייחס לקושי שעסקנו בו בשיעורים הקודמים – ״וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.״ (שמות ו, יב). לדבריו, אם בני ישראל לא שמעו לו, קל וחומר שפרעה לא ישמע. בתגובה ה׳ מצווה באופן ברור והחלטי – ״וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.״ (שמות ו, יג)
פעילות סיכום לתלמידים
נסיים את השיעור בשאלה שבה פתחנו את השיעור –
הרחבה שבה נעמיק על היבטים רלבנטיות של עבדות וקוצר רוח
לסיכום השיעור, נעסוק בהיבט נוסף של חוסר יכולת לראות ולשמוע, כאשר אנחנו נמצאים במצב של ׳ קֹּצֶר רוּחַ׳ ו ׳עֲבֹדָה קָשָׁה׳.
התלמידים יקראו קטע מתוך דברים שכתבה סיון רהב מאיר על פרשת וארא. דבריה עוסקים במשמעות הרעיון בעולמם של התלמידים, ובמסר שאנחנו יכולים ללמוד ממציאות שבה אין לבני אדם שליטה על אופי העיסוק שלהם, המינונים והגבולות. קוצר רוח בימינו
כיום, אנחנו כמעט ולא מתמודדים עם עבודה קשה, וקוצר הרוח לא נובע מעבודה קשה, אלא משעבוד לסוגים שונים של הסחות דעת באינטרנט וברשתות החברתיות.
התלמידים מתבקשים להציע דרכים אפשריות להתמודדות עם מציאות שכזו.
