אופן תהליך הפיכתם של בני ישראל לעם, מלמד על כך שלידת העם איננה רק פיזית – עצם היציאה ממצרים, אלא כרוך בה גם תהליך מהותי של עיצוב זהות עצמית על פי אמונות וערכים משלהם – אמונה בה׳, ועולם ערכים ראוי המבוסס על ראיית האחר, כבוד, צדק ושוויון.
הבנת המסר של הכרת הטוב שלומדים חז״ל מאופן הבאת המכות
הבנת המושג ׳אפלייה׳ ביחס למצבם של בני ישראל במכות מצריים
היכרות עם ציווי שאילת הכלים ביציאת מצרים
הבנת הערכים האמוניים שבני ישראל לומדים מציווי שאילת הכלים
ביחידה זו נעסוק בשני היבטים הקשורים לזהותו של עם ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בסיפור יציאת מצרים, ובתוכו עשר המכות. נלמד על ערך הכרת הטוב שלומדים חז״ל מאופן הבאת מכות דם, צפרדע וכינים. נלמד על ההזדמנות שיש לבני ישראל לחזק את בטחונם ואמונתם בה׳ מתוך אפלייתם לטובה במכת בכורות, שהייתה הקשה שבמכות, ומתוך ציווי שאילת הכלים.
מסיפור יציאת מצרים ניתן ללמוד על ערכים ועל תפיסות אמוניות שראוי שיאפיינו את עם ישראל. חז״ל, למדו מסר של ׳הכרת הטוב׳, מהאופן שבו באו מכות – דם, צפרדע וכינים על המצרים. כך מסביר רש״י את העובדה שאהרון הוא זה שהביא את מכות דם ןצפרדע על ידי הכאת היאור:
״לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו [כשנולד] לפיכך לא לקה [היאור] על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה [היאור] על ידי אהרן״ (רש״י על שמות ז, יט). וכך מסביר רש״י את הבאת מכת כינים על ידי אהרון שמכה את עפר הארץ: ״לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה לפי שהגן עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול ולקה על ידי אהרן״.(רש״י על שמות ח, יב). היאור הגן על משה כאשר הונח שם בתיבה, וניצל מגזרת פרעה להרוג את התינוקות היהודיים. עפר הארץ הגן על משה בכך שהוא קבר בו את האיש המצרי שהרג אחרי פגע באיש העברי (שמות ב, יב).
בכל המכות שפגעו במצרים, הופלה עם ישראל לטובה, ולא נפגע מהן. במכת בכורות באה אפליית בני ישראל לידי ביטוי באופן מפורש ומובהק:
"וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם
אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.
וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה
לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל." (שמות יא,ו-ז)
הרשב״ם מסביר את הביטוי לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ – ״ המלאך מזיק ומשחית בכורי מצרים, אבל בכורי ישראל אפילו קול ניבוח של מזיקי החיות לא יזיק אותם״. זוהי הזדמנות לעם ישראל להכיר בהשגחת ה׳ ולחזק את אמונתם בו.
לפני יציאתם ממצרים מצווים בני ישראל לקחת כלים, כסף וזהב מהמצרים:
(ב) דַּבֶּר נָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב (שמות יא:ב)
שאילת הכלים מלמדת גם היא על הזדמנות עבור עם ישראל להכיר בכוחו וגדולתו של ה׳. בשאילת הכלים מתגשמת הבטחת ה׳ לאברהם בברית בין הבתרים:
וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. (בראשית טו:יד)
הבטחה זו נאמרה גם למשה במעמד הסנה:
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם. (שמות ג:כב)
ההכרה בכוחו וגדולתו של ה׳ מתחזקת מעצם הרעיון שעם של עבדים יוצא ברכוש גדול ממצרים.
במהלך לימוד הסיפור תמצאו פירושים שונים למשמעות שאילת הכלים ביציאת מצרים. אחת הדעות המובאות בפרשנים לעניין שאילת הכלים היא שבני ישראל לקחו את הרכוש כפיצוי על עבודתם הקשה והאינסופית במצרים. מציאות זו מהדהדת את סוגיית השילומים והפיצויים שקיבלו שורדי השואה מגרמניה, המעוררת את השאלה – עד כמה מוצדק והאם בכלל אפשרי לפצות בן אדם שנלקח ממנו כל כך הרבה, אולי אפילו נלקחו ממנו חייו? (תוכלו לקרוא כאן על הסכם השילומים)
עניין נוסף הבא לידי ביטוי בציווי שאילת הכלים הוא שעם ישראל מקבל תפקיד פעיל ביציאת מצרים.
רגע לפני שיוצא העם לחופשי הוא בעצמו מקיים את דבר ה׳ לאברהם ולאחר מכן למשה במעמד הסנה.
בשיעור הקודם דיברנו על כך שבסיפור הוצאת עם ישראל ממצרים, מעמיד ה׳ אלטרנטיבה לאמונה ולתרבות המצרית המבוססת על רשע ומוסר לקוי. בשיעור זה נראה שעם לידתו של עם ישראל, באה בשורה של עולם ערכים ראוי ומוסרי, בהנהגת ה׳.
נבקש מהתלמידים לחשוב על ערכים ותכונות חיוניים לעם כבר בראשית דרכו.
חז״ל, למדו מסר של ׳הכרת הטוב׳, מהאופן שבו באו מכות – דם, צפרדע וכינים על המצרים.
התלמידים יעיינו בפסוקים, יענו על שאלות בעקבות לימוד פירוש רש״י, ויחשבו על הערך של ׳הכרת הטוב׳ בחייהם שלהם.
הפעילות מצורפת בדף העבודה – הערך שלומדים ממכות דם, צפרדע וכינים.
התלמידים יוכלו להתחיל את הפעילות בעזרת המצגת המצורפת.
הצעות נוספת לעיסוק בערך של הכרת הטוב –
בדיון במליאה – נדון בשאלות.
על פי הלימוד על ערך הכרת הטוב, העולה מתוך סיפור הבאת המכות, אלו ערכים או תובנות לוקחים איתם היוצאים ממצרים?
אפליית עם ישראל מכת בכורות – שיעור באמונה
ממצבו של עם ישראל במכת בכורות, נוכל ללמוד מסר של אמונה.
אם נחזור להתבונן בתרשים המתאר את סיפור יציאת מצרים, נראה כי העם מקבל הזדמנות נוספת לחזק את האמונה שלו בה׳.
נחזור לקרוא פסוקים ו-ז בפרק יא:
וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.
וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה
לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.
הפסוקים מדגשים את מצבם של בני ישראל במכת בכורות, לעומת גורל המצרים.
בעוד מצרים צועקים ׳צְעָקָה גְדֹלָה׳, בני ישראל לא נפגעו כלל. אפילו כלב לא חרץ לשונו מולם.
נשאל: מה מרגיש אדם מישראל, כשהוא ניצל ממכת בכורות, בעוד המצרים סביבו נפגעו?
שאילת הכלים – מההבטחה לאברהם ועד יציאת מצרים.
בזמן מכת בכורות, מצווה העם על שאילת הכלים.
"דַּבֶּר נָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב"
עם ישראל צריך לשאול כלי כסף וזהב מהמצרים.
בפרק יב, אנחנו קוראים כיצד התרחש הדבר בפועל:
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם."
נשאל – מדוע יש לשאול כלים מהמצרים בעת היציאה ממצרים?
במשימה מתבקשים התלמידים גם להביע את דעתם בשאלה – האם לקיחת הכלים היא מעשה מוצדק? ניתן לדון בשאלה זו בכיתה ולברר עד כמה מוצדק והאם בכלל אפשרי לפצות בן אדם שנלקח ממנו כל כך הרבה, אולי אפילו נלקחו ממנו חייו.
|
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם
אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל."
כשה׳ אומר לאברהם שעם ישראל יהיו לעבדים במצרים למשך 400 שנה, הוא מזכיר את העובדה שהם לא סתם יצאו ממצרים, בסוף תקופת העבדות, אלא יצאו ברכוש גדול.
מסר דומה נאמר למשה במעמד הסנה – (שמות ג:כ-כב)
" וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם.
וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת
וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם."
נשאל –
א. לפי דעתכם, מדוע חשוב לציין שהעם יצא ברכוש גדול?
ב. כיצד יכולים פסוקים אלו להסביר את הציווי לקחת כלי כסף וזהב מהמצרים?
נחלק לתלמידים את תרשים המתאר את בני ישראל מאז שזעקו לה׳ מקושי העבדות ועד שנשמעה צעקת המצרים במכת בכורות. בקבוצות, יתבוננו התלמידים בתרשים ויחשבו על מצב העם כפי שבא לידי ביטוי בתרשים, וכן יתייחסו למטרת המכות – ״ שמות ז: ה – וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' שמות ח: ו – לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּי״י אֱלֹהֵינוּ. גם ביחס לבני ישראל.
במליאה – נחזור לדון במשימה:
כיצד שלוש הקביעות הבאות, מבטאות את התהליך המשמעותי שעברו בני ישראל:
ראינו ששאילת הכלים, מסמלת את קיום ההבטחה לאברהם, לפיה ה׳ יוציא את בני ישראל ממצרים ברכוש גדול. עצם העובדה שה׳ קיים את הבטחתו, עשוייה לחזק את האמונה של עם ישראל בו, ואת ההכרה בהשגחתו על העולם. בסיפור לידתו של עם ישראל, בא לידי ביטוי המסר שיד ה׳ מכוונת את המתרחש בעולם.
בשאילת הכלים בא לידי ביטוי גם התהליך שעבר עם ישראל, מאז זעק בייאוש אל ה׳ ועד שהופך להיות גורם פעיל בתהליך היציאה ממצרים. רגע לפני שיוצא העם לחופשי הוא בעצמו מקיים את דבר ה׳ לאברהם ולאחר מכן למשה במעמד הסנה.
|
סיכום למורה בשיעור למדנו על שני היבטים של הכנה ערכית ואמונית של בני ישראל ישראל, לפני יציאתם כעם חדש ובן חורין. מאופן הבאת שלוש המכות הראשונות, למדנו על ערך חשוב של הכרת הטוב. מתיאור אפליית עם ישראל לטובה במכת בכורות, למדנו על מסר של חיזוק האמונה בה׳, לקראת היציאה ממצרים. מעיסוק בסוגיית שאילת הכלים, למדנו על מסרים שונים לחיזוק הבטחון בה׳ והאמונה בה׳ – קיום ההבטחה לאברהם, עצם היציאה ממצרים ברכוש גדול והשגחת ה׳ בעולם. |
פעילות סיכום לתלמידים
נציג על הלוח את דברי חז״ל (משנה פסחים י׳:ה׳)
״בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים״, וכן את התרשים של סיפור היציאה מעבדות לחירות.
בסיפור יציאת מצרים שלבים רבים. עשר המכות הן שלב מרכזי ומשמעותי בו.
נבקש מהתלמידים להציע כמה שיותר תשובות לשאלות –
נשאל –
לאור הדיון בשאלות אלו – איזו מטרה נוספת יכולה להיות בהבאת המכות, מלבד: גאולת העם ולהראות את יד ה׳ לעולם ולמצרים.
