בדברי משה אל העם יש התייחסות מרובה גם לאופן שיש לזכור את יציאת מצרים. התורה עוסקת בדרכים השונות לזיכרון (קרבן פסח לדורות, אכילת חמץ), וכן מתייחסת במפורש לאחריות שלנו להעביר את סיפור יציאת מצרים מדור לדור. הציווי – ׳והגדת לבנך׳, מגדיר את האחריות שלנו , ועד היום הזה בכל שנה בחג הפסח אנו מקיימים ציווי זה.
ביחידה זו נלמד פסוקים מפרקים יב-יג, העוסקים בהכנות ליציאת מצרים אחרי 430 שנה. הפסוקים עוסקים במקביל במציאות העכשווית של בני ישראל ערב יציאת מצרים, וכן בציווי לזכור את סיפור יציאת מצרים לדורות. התורה עוסקת בזיכרון, מכיוון שזוהי משימה קשה בייחוד שאנחנו חיים במקום אחר, ומתרחקים מנקודת הזמן שבה התרחשו האירועים. משה מביא בפני העם את החשיבות לזכור את סיפור השעבוד וסיפור ההצלה, הוא מתייחס במפורש לחובתנו להעביר את הסיפור מדור לדור. סיפור יציאת מצרים, שבו התגלתה יד ה׳ בעולם, הוא בסיס אמוני וערכי בקיומנו. אנחנו לומדים על חשיבות זיכרון העבר בכלל, ולומדים בפרט על תפקידנו לשמור על ערכי השוויון, הצדק והמוסר בחיינו, שנלמדו מתוך החוויה הקשה של עבדות ושעבוד.
בדברו אל העם, לפני מכת בכורות, אומר משה כי ליל ט״ו בניסן יהיה ׳ליל שימורים׳ (שמות יב, מב). על פי האבן עזרא (פירוש שני על שמות יב, מב) זהו לילה שבו ה׳ שומר על עם ישראל, והם לא נפגעים מהמכה: ״בעבור שהשם שמרם, ולא יתן המשחית לבוא אל בתיהם לנגף. הרשב״ם מביא גם את משמעות לילה זה לעם ישראל לדורות: ״הוא ליל שימורים לדורותם – לכל דורותם, שמצפים לזה הלילה לחוג בו חג הפסח כמשפטיו״. בלילה זה מְצֻוִּים בני ישראל לקחת שה, איש למשפחתו, לשחוט אותו ולתת את דם הקרבן על משקוף הבית ועל המזוזות. ה׳ הבטיח לבני ישראל: ״ וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות יב, יג). משה מצווה את העם לאכול את בשר הקרבן בחיפזון , על מצות ומרורים ולא להותיר ממנו עד הבוקר.
ה׳ גם מצווה על זיכרון יציאת מצרים לדורות – במעשים ובסיפור: ״וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה׳ לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחׇגֻּהוּ״ (שמות יב יד). עם ישראל מצווה לשמור את הפסח שבעה ימים ולא לאכול חמץ. משה מתייחס במפורש לימים הרחוקים מיציאת מצרים : ״וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם״ (שמות יב כו). עם ישראל מְצֻוֶּה להסביר את מהותו של קרבן הפסח ולספר לדורות הבאים את סיפור יציאת מצרים: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא…״ (שמות יג, ח). התורה מוסרת דרך נוספת לזיכרון: ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה׳ בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה׳ מִמִּצְרָיִם״ (שמות יג, ט). רש״י מפרש שזו מצוות תפילין: ״ שתכתב פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע״.
בשיעור זה נעסוק בציווי לזכור את סיפור יציאת מצרים ובדרכים שבהן אנחנו זוכרים את סיפור עבדות מצרים ויציאת מצרים עד היום. לפניכם שלוש אפשרויות לפעילות פתיחה:
התלמידים ישוחחו בזוגות (חברותא) , על אחת מתוך שתי האפשרויות המופיעות בכרטיסייה.
איסוף: נבקש מהתלמידים לשתף בתובנות בנוגע לשאלות:
אפשרות 2 : את מה לזכור?
התלמידים יתבוננו בסרגל המתאר את השלבים השונים שעברו על בני ישראל מאז הפכו לעבדים ועד יציאתם ממצרים, נבקש לחשוב ולהסביר מה היה חשוב ליוצאי מצרים, ומה חשוב לנו לזכור בימינו.
חשיבות זכירת שלבי הביניים שהובילו ליציאת מצרים, נידונו בשיעורים הראשונים שעסקו במשמעות השעבוד ועצם הכללתו בסיפור היציאה ממצרים.
הפעילות מצורפת כדף עבודה.
באיסוף במליאה נשאל:
– אם הייתם יוצרים סרטון שמטרתו ללמד או לדון עם חבריכם בסיפור יציאת מצרים כסיפור שעיצב את זהותו של עם ישראל, באיזה שלב בסיפור הייתם מתמקדים?
– מדוע חשוב לזכור את סיפור יציאת מצרים?
אפשרות 3:
התלמידים יקראו את הקטע המצורף, המתאר את נאומו של דוד בן גוריון בפני ועדת החקירה של האו״ם בשנת 1946.
https://www.jewishhistory.org/ben-gurion-peel-commission/
נאום דוד בן-גוריון בפני ועדת החקירה של האו"ם
(כדאי להסביר לתלמידים מהי ה,"מייפלאואר".
במליאה, נשאל:
״מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח״.
נשאל: מדוע יש להרבות בסיפור יציאת מצרים?
נחלק לתלמידים דף העוסק בשאלה מה עשוי משה לומר לעם ברגעים משמעותיים אלו? בעזרת הדף הם ילמדו בזוגות את פסוקים מ-מב, בפרק יב, ויכתבו הצעות למשה – מה עליו לכלול בנאומו.
במליאה, נאסוף על הלוח נקודות מרכזיות
מה יגיד משה לעם רגע לפני יציאת מצרים?
2. נקרא את הפסוקים המתארים את דברי משה לעם. התלמידים יסבירו בקצרה מה נדרש מבני ישראל לעשות בעקבות דברי משה. נבקש מהתלמידים לדמיין שהם כתבים שנשלחו לסקר את נאומו של משה בפני העם. התלמידים יציעו – כותרת ראשית לכתבה שיכתבו, וכן תמונה שיוכלו לשלב בכתבה
הפעילות מצורפת בדף העבודה
3. בדיון בכיתה התלמידים ישתפו בכותרות ובתמונות שהציעו.
נאסוף על הלוח רגשות/תחושות של משה ושל העם, העולים מתוך הדברים.
נדון בשאלה: מדוע כל כך חשוב למשה לומר את הדברים שאמר?
זוכרים את יציאת מצרים
נחזור לפסוקים העוסקים בזכרון יציאת מצרים לדורות. נקרא את הפסוקים במליאה.
(יב:כו, כז, יג: ג,ח, ט-י). הפסוקים מוצגים במצגת
נבקש מהתלמידים לבחור איזו תמונה מתארת לפי דעתכם את הרעיון שהתורה מצווה על זיכרון האירוע תוך כדי ההתרחשות שלו.
התמונות מוצגות במצגת
לסיכום נשאל –
ניתן לעשות זאת באמצעות הפרקטיקה חשיבה, ציוות, שיתוף
נוכל לדבר על : חג- יום קבוע, מנהג, טקס, דיבור, מצווה יומיומית.
ניתן לפתוח סידור יחד עם התלמידים ולהצביע על כמות הפעמים שמוזכרת יציאת מצרים בשבתות, בחגים, בתפילה ובהנחת תפילין.
למשל:
כמובן, יש גם את מצוות ההגדה בליל הסדר.
ניתן לשאול את התלמידים: במה שונה מצוות ההגדה בליל הסדר מיתר המצוות?
מדוע לדעתכם יציאת מצרים נזכרת בנוסף לליל הסדר בעוד מצוות יום יומיות רבות?
הרחבה – הרב זקס על הנאום של משה
נחלק לתלמידים את הכרטיסייה ובה מופיעים דברי הרב זקס. נערוך דיון בשאלות הבאות:
מה לומדים על משה?
מה לומדים על ייחודו של עם ישראל?
מה המסר שאנחנו לוקחים באופן אישי מסיפור יציאת מצרים בעקבות דברי הרב זקס?
כרטיסייה – נאום של משה על פי הרב זקס
לחלק זה יש העשרה בנושא דברי הרב זקס על נאום משה הנמצא במשאבים "העשרות".
|
סיכום למורה בשיעור זה שמנו דגש על כך שהתורה מצווה אותנו לזכור את סיפור יציאת מצרים, ואף מביאה דרכים לשימור הזיכרון והעברתו. ראינו שתוך כדי כך שבני ישראל מְצֻוִּים על הפעולות בזמן מכת בכורות, הם מְצֻוִּים על הזכרון. על בסיס זה דנו בשיעור בחשיבותו ובמרכזיותו של סיפור יציאת מצרים בקיומו של עם ישראל, וכן במקומו של משה כמנהיג שמוביל את בני ישראל אל עבר הפיכתם לעם. |
פעילות סיכום לתלמידים
אפשרות 1:
נאפשר לתלמידים לשתף איך מתקיימת מצוות "והגדת לבנך" בביתם?
אפשרות 2:
נציג את הפסוק:
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. (שמות יג, ח)
נשאל: עד כמה אנחנו מרגישים שזו אחריות שלנו גם היום?
