אחרי בשורת הגאולה במעמד הסנה, מסתבר שתהליך גאולתם של עם ישראל מתחיל בירידה גדולה ובקושי – חושך גדול, שמקדים את אור הגאולה. פרעה מסרב לבקשת משה להוציא את העם,הגזירות מחמירות, שוטרי ישראל פונים בייאושם אל פרעה, ומשה מפנה לה׳ את השאלה – ״לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי.?״
-היכרות עם הביטוי ׳שלח את עמי׳ והבנת משמעותו ביחס למשה ושימוש בו בתקופות שונות.
-הבנת המשמעות של החמרת השעבוד על ידי גזירת התבן.
-זיהוי ההידרדרות במצבם של בני ישראל, בעקבות פניית משה ואהרון אל פרעה.
הבנת מצבם המורכב של שוטרי ישראל כמאפיין של תופעת השעבוד.
ביחידה זו נלמד על השלב הראשון בביצוע השליחות. משה ואהרון באים אל פרעה בדרישה לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים, אך למעשה, צעד זה נכשל, ופרעה מחמיר את הגזרות על בני ישראל. בלימוד הסיפור נדון בפניית משה ואהרון לפרעה, נעמוד על המשמעות של גזירת התבן, ונדון בתגובת בני ישראל, השוטרים וכן בתגובתו של משה למציאות, שכפי הנראה, הולכת ומידרדרת.
ביחידה, נדון באתגרי המנהיג, שצריך לעמוד מול קושי והתנגדות, ולהמשיך לפעול בשליחותו על פי אמונתו. כמו כן, נעסוק ברעיון ששינוי כרוך בתהליכים ובשלבים, שהם בעלי משמעות בפני עצמם, אך לא בהכרח מביאים לשינוי הרצוי באופן מיידי.
ביסודו של סיפור זה עומד המתח בין קריאתו האמיצה והעוצמתית של משה – 'שלח את עמי', לבין ההידרדרות במצבם של בני ישראל, עם החמרת השעבוד.
משה פונה לפרעה ומבקש ממנו לשלוח את העם למדבר, שם יוכלו לזבוח לה׳. זוהי בקשה להכיר בבני ישראל כעם בעל חירות דתית, ולאפשר לו לקיים את הזבח לה׳, על פי רצונו, מחוץ לארץ מצרים. ההצעה לעזוב את מצרים, מרמזת לכך שבני ישראל מסוגלים לעמוד בפני עצמם ולחיות כרצונם על פי אמונתם. לפי האברבנאל, יש כאן מסר לפרעה שאת ה׳ יוכלו לעבוד רק מחוץ למצרים. מטרת ההצעה לצאת לזבוח, היא להבהיר לפרעה שמדובר כאן בעבודת אלוהים : ״ויחוגו לי במדבר ר״ל שיזבחו לה׳ שמה …״. אפשר להבין את בקשתו של משה גם כדברי הרד״צ הופמן : ״והדרישה היא שלח – כלומר שחרור מוחלט״.
פרעה מתנגד כמובן, מחמיר את תנאי העבדות אך אינו פוגע בגופם! גזירת התבן (גבעולי דגן יבשים ומעוכים או דחוסים) מכבידה על בני ישראל, בכך שהם נאלצים לאסוף את התבן בעצמם. כך מפרש הרשב״ם – ״לָתֵת תֶּבֶן – תבן היו מערבים בחומר ועושין ממנו לבנים״.
החרפת תנאי השעבוד באה לידי ביטוי גם במצבם המורכב של שוטרי ישראל העומדים בתווך בין פרעה והנגשים (המצריים) המומנים עליהם, לבין בני ישראל. הם אלו שמביאים את הגזירות החדשות אל העם, ואלו שנושאים באחריות על התקדמות העם בעבודה. הנוגש ממונה על כמה שוטרים, והשוטר ממונה לרדות בעושי המלאכה״. רש״י בפירושו לבמדבר יא, טז, מתאר את התנהגותם ההירואית של שוטרי ישראל, ואת הזכות שעמדה להם, להיות חלק מהסנהדרין – שופטי העם.
ניתן להשוות בין תפקידים של שוטרי ישראל במצרים, לבין תפקידם ומעמדם של ׳הקאפו׳, שמינו הגרמנים מתוך היהודים, בזמן שואת יהודי אירופה. (מצורף דף הרחבה למורה בנושא)
בעקבות החרפת המצב, בני ישראל פונים בייאושם למשה ואהרון ומטיחים בהם: ״…יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהׇרְגֵנוּ.״. (שמות ה, כא)
משה פונה לה׳ – ״וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ".(שמות ה, כג).
תרגיל בזוגות – סיפור יציאת מצרים בהיסטוריה
בפרק ה אנחנו פוגשים לראשונה את הביטוי – "שַׁלַּח אֶת עַמִּי". כפי שנראה בהמשך, הביטוי הזה חוזר בפעמים נוספות בהן משה בא אל פרעה בבקשה לשחרר את בני ישראל.
נשאל:
הערה למורה : אפשר להפנות את תשומת לב התלמידים לכך שכבר במעמד הסנה, כשמשה קיבל את השליחות, ה׳ מכנה את בני ישראל ׳עמי׳:
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.(שמות ג, י)
וכן בפסוק ז, ה׳ מתייחס לבני ישראל כעמו שלו: וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו.(שמות י, ז)
ומשה, למעשה מתייחס לעם – כעמו שלו, דבר שמבטא את תחושת השייכות והאחריות שלו כלפי בני ישראל, וגם מלמד על הזדהות של משה כשליח עם השליחות, כשהוא משתמש באותו הרעיון ששמע הוא עצמו מה׳.
באומרו שלח את עמי, הוא בעצם אומר שבני ישראל הם גם עמו של ה׳.
בפעילות הפתיחה נברר מה משמעות הביטוי ׳שלח את עמי׳,ו מה משמעות הדרישה של משה מפרעה,
ונחשוב מה אפשר ללמוד משימוש בביטוי, על משה כמנהיג היוצא לבצע את שליחותו.
הפעילות המוצעת היא סביב עיון בבול דואר שהונפק בישראל בשנות השבעים של המאה הקודמת, לתמיכה במאבק לעלייה של יהודי ברית המועצות, ובשימוש בביטוי ׳שלח את עמי׳.
הפעילות מצורפת בקבצים –
שלח את עמי שוויון זכויות ארה"ב –
אפשרות נוספת לפעילות פתיחה – חקר עצמי של תלמידים על השימוש במושג ׳שלח את עמי׳.
בפסוק א, אנחנו קוראים על בואם של משה ואהרון אל פרעה בדרישה לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים: וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר.(שמות ה, א).
בפרק ה מוזכר הביטוי – "שַׁלַּח אֶת עַמִּי". כפי שנראה בהמשך, הביטוי הזה חוזר בפעמים נוספות בהן משה בא אל פרעה בבקשה לשחרר את בני ישראל.
לאורך השנים, נעשה שימוש בביטוי זה, במקומות אחרים ובתקופות אחרות.
ערכו חיפוש ברשת, והביאו מידע על השימוש בביטוי זה.
כתבו, באיזה הקשר נעשה בו שימוש.
בדקו והסבירו מדוע בחרו להשתמש במילים אלו.
איסוף: הציעו תשובות לשאלה – מה ניתן ללמוד מהבקשה של משה, מכך שהביטוי בו השתמש הפך להיות מפורסם ושימש כסיסמה לאירועים נוספים?
תלמידים יוכלו לשתף במצגת את הממצאים שלהם, או ליצור כרזה שבמרכזה הביטוי ׳שלח את עמי׳, המשלבת את התוכן שלמדו ואת התובנות שלהם ביחס לשאלה שעלתה לדיון בכיתה.
נדגיש כי משה עומד לבדו באומץ מול פרעה, בעוד שבדוגמאות שהבאנו מדובר במחאה ששותפים לה אנשים רבים.
במליאה, נקרא את הפסוק הראשון בפרק ה.
א וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר..
נשאל –
אם כן, אז מדוע הוא מבקש בכל זאת? ומה ניתן ללמוד מכך על משה?
נסיים בשאלה, הנוגעת לעולמם של התלמידים –
האם יצא לכם לבקש/לדרוש דבר שלכאורה הוא כנגד כל הסיכויים? האם זה דבר נכון?
בשלב זה בקשתו ודרישתו של משה נראית לא הגיונית וחסרת סיכויים. אבל צריך לזכור שהוא פועל מתוך אמונה ומתוך מכח הציווי והשליחות הא-לוקית וכמו שקורה פעמים רבות, החזון השינוי לא מגיע באופן מיידי.
נדגיש כי יש ערך לכל צעד, כל שלב הוא חלק בתהליך, ולעיתים תהליך לא מתקדם כמצופה, והוא כולל מפלות ומורדות.
גם אם משה לא יצליח בשלב זה, יש חשיבות בעצם הפניה לפרעה והצגת בקשתו האמיצה – גם עבור משה עצמו, וגם כמסר אמוני לדורות הבאים.
ביצוע השליחות
את השיעור הקודם סיימנו בנימה אופטימית – נקרא את הפסוקים האחרונים בפרק ד (כט-ל), ונבקש מהתלמידים , לבחור אייקון מתאים על פי הפסוקים, המשקף את מצבם של משה, אהרון והעם.
לאחר מכן, יקראו את פסוקים א-ט, בפרק ה, ויבררו את התחושות של אהרון, משה, העם ושוטרי בני ישראל, לאחר הפניה הראשונה אל פרעה.
הפעילות בדף העבודה –ביצוע השליחות
על פניו נראה שמשה ואהרון לא הצליחו במשימתם, ואפילו גרמו להחרפת מצבם של בני ישראל.
נחזור על משמעות גזירת התבן – שמטרתה הייתה להקשות על בני ישראל גם באופן מעשי וגם באופן נפשי, ביצירת אווירה של חוסר התחשבות המביאה לתחושות של ייאוש ותסכול.
נסכם בשאלות –
ניתן למצוא הקבלות בין התמודדות השוטרים
נציג על הלוח את הכותרות הבאות, ונבקש מהתלמידים לתאר את מה קרה בכל אחד מהמפגשים:
מה נאמר, רגשות אפשריים, מחשבות.
נשאל – השוטרים, מופיעים בכל אחד מן הצמדים, האם מצאתם דמיון באופן התגובות שלהם בסיטואציות השונות?
בדיון שלהלן, נעמוד על המורכבות שבתפקיד שוטרי בני ישראל.
את הדיון ננהל על פי הפרקטיקה –דיון עמיתים peer discussion. המטרה היא לקיים דיון מובנה בנושא מורכב זה, ולאפשר לתלמידים רבים ככל האפשר לחשוב על הסוגיה ולהביע את דעתם.
בשלב ראשון , נציג את השאלות הבאות על הלוח, ונבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו תשובות והערות:
בשלב שני – יענו התלמידים על שאלת הסקר:
עם מי מהדמויות שפגשנו בסיפור אתם הכי מזדהים?
משה ואהרון
עבדים
השוטרים
הנוגשים
* תוכלו להציג את השאלה גם בכלים דיגיטליים.
בשלב השלישי, נדון בתוצאות הסקר:
נציג את תוצאות שאלת הסקר, ונדון במשמעות הטענה של השוטרים אל משה ואהרון.
ראינו שכל אחת מן הדמויות מתמודדת עם אתגר או קושי.
ניתן להעלות השאלות שלהלן, ולהנחות את התלמידים למצוא להן תשובות במהלך לימוד הפסוקים :
-האם הם השוטרים משלמים את מחיר הפניה לפרעה? האם הם רואים בתפקידם שליחות?
– כשאומרים השוטרים למשה ואהרון:
"וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהׇרְגֵנוּ."
מה עומד מאחורי הטענה שלהם- (בחרו את האפשרות הכי מתאימה בעיניכם)
"קשה לנו לעמוד במשימה" או "אנחנו מצפים מכם שתלחמו עבורנו" או "אנחנו מרגישים רע לגבי עם ישראל שעובדים קשה יותר" "יש לנו אחריות למשימה גדולה, ואיפה אתם בסיפור?"
בשלב הרביעי, נחלק את התלמידים לקבוצות.
התלמידים ישתפו במחשבות שכתבו לעצמם בשלב הראשון, וילמדו יחד שני מקורות.
שוטרים. דיון עמיתים ( שימו לב – תוכלו לחלק את הדף לתלמידים, כבר בשלב הראשון, והם יענו בו על השאלות).
*מצורפת הצעה להרחבה של דף הלימוד, העוסקת בהשוואה של שוטרי בני ישראל לקאפו היהודים בתקופת השואה. ניתן לצרף לדף הלימוד. דילמת השוטרים בהשוואה לימי השואה
בשלב החמישי, לאחר הדיון בקבוצות -התלמידים יענו שוב על שאלת הסקר:
עם מי מהדמויות שפגשנו בסיפור אתם הכי מזדהים?
משה ואהרון
עבדים
השוטרים
הנוגשים
בשלב השישי והאחרון, נציג את תוצאות הסקר השני.
נדון בלימוד שהתקיים בקבוצות – המדרש שמביא רש״י מדגיש את מסירות הנפש של השוטרים, ומלמד שהם הגנו על עם ישראל, אולי מתוך הבנה שהם ממלאים תפקיד בתהליך הגאולה. משה ואהרון פנו לראשונה לפרעה, ותגובתו הקשה היא חלק מדרך שעל בני ישראל לעבור כדי לצאת מעבדות לחירות.
השוואה למציאות בימי השואה, מדגישה פן אחר במצבם של השוטרים ומחדדת את היותם של השוטרים כלי בידי המשעבדים. כשפרעה שולח את השוטרים לעמוד מול בני עמם, הוא מחליש את רוחו של העם. העובדה שאנשים לא יכולים לבחור לתמוך בבני עמם, או להיות חלק מהם ממחישה את המציאות של עבד, שנתון בידי המשעבד, ונמנעת ממנו האפשרות לקבל החלטות בסיסיות בעניני הגוף והנפש. פרעה גם מייצר מצב שבו עשויה להיסדק תחושת האחדות בקרב בני ישראל, וגם זה מביא להחלשתם בגוף ובנפש.
דגשים למורה שמעוניין להרחיב את הדיון בנושא:
לסיכום נשווה בין התוצאות של שני הסקרים, ונשאל – מה השפיע על התוצאות ( בין אם הן דומות או שונות)?
משה פונה לה׳ – תת כותרת
במליאה, נקרא את הפסוקים המסיימים את הפרק, פסוקים כב-כג.
נסביר את דברי משה, ונשאל – מה המטרה של משה בפנייתו לה׳?
נסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך שהמילה ׳עם׳, חוזרת 3 פעמים בפסוקים:
(כב) וַיָּשׇׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי.
(כג) וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ.
נשאל – המילה עם חוזרת 3 פעמים. מה ניתן ללמוד מכך על הטענה של משה?
נסכם – משה רואה את העם, ונראה שבסוף פרק ה, למרות שלא הצליח בפנייתו הראשונה לפרעה, הוא רואה את עצמו כמנהיג לעם. האבן עזרא מפרש: – ״לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי – להרע לישראל, והנה לא מצאתי תשובה להשיב לשוטרים״. הפירוש מחדד את תחושת האכזבה שניתן לחוש בסוף הפרק. השליחות להצלת העם לא מתבצעת בקלות, נראה שיש נפילה, נסיגה. בשלב זה גם נראה שקשה לראות התקדמות לקראת היציאה מעבדות לחירות.
|
סיכום למורה
משה ואהרון באו אל פרעה, ודרשו ׳שלח את עמי׳. על פי הפשט הם ביקשו לאפשר לעם לזבוח לה׳ מחוץ לארץ מצרים, אך המשמעות היא שיש פה הצהרה על שחרור עתידי של בני ישראל מעבדות מצרים.
|
פעילות סיכום לתלמידים – תת כותרת
המשימה מופיעה בקובץ המצורף. מומלץ לעבוד על המשימה במצגת שיתופית או לשתף את התוצרים בכיתה.
(נסביר: בשיעור זה ראינו את ההחמרה במצב בני ישראל, למרות תחילת שליחותו של משה. אך, קשיים אלו, הם הכנה לקראת הגאולה העתידה לבוא)
