בסיפור יציאת עם ישראל ממצרים באה לידי ביטוי תפיסת עולם מוסרית ואמונית המנוגדת לתפיסה המצרית.

בגזירות השעבוד באו לידי ביטוי  כוחות הרוע המאפיינים השלטון המצרי. כוחות אלו  נובעים מאמונתם של המצרים, הפרעונים ( השליטים המצריים) ובעיקר של פרעה, בגדולתם העצמית ובתפיסתם האלילית . אחת ממטרות סיפור יציאת מצרים בכלל וסיפור המכות בפרט היא לתאר את המאבק ואת מיגור כוחות ותפיסות אלו. מכאן, שמטרת המכות איננה רק בפן המעשי – להוציא את בני ישראל ממצרים, אלא גם כפי שמופיעה בפסוקים : ״וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה׳״ –  מסר תודעתי ערכי חינוכי, הבא לידי ביטוי בפגיעה באמונות ובסמלים המצריים.  יציאת מצרים מביאה לידי ביטוי את המסר ההפוך – עם ישראל מתחיל את דרכו החדשה על בסיס ערכים מוסריים ואמוניים ראויים שנובעים מאמונתם בה'.

מטרות הידע של היחידה

  • הכרת המטרה של ידיעת ה׳ בהבאת המכות
  • הבנת המסר האמוני, הערכי והמוסרי העולה ממכות מצרים ומסיפור יציאת בני ישראל ממצרים

פדגוגיה

פרקטיקות למידה

מיומנויות רגשיות חברתיות (SEL)

פתרון בעיות תוך כדי תרגול מיומנויות רפלקטיביות ואחריות חברתית ומוסרית.

שמות ז-יב

ביחידה זו נתמקד במטרה המרכזית של המכות  ״וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה׳״ .  הלימוד יתבסס על הפסוקים המתארים את האזהרה על המכה ( במידה וקיימת), ובמטרת הבאת המכה המתוארת  בהם. 

נחזור לגזרות השעבוד,  ונדגיש  את מאפייני השלטון המצרי המבוסס על אכזריות ורוע, וכן נכיר את התפיסה האמונית במצרים העתיקה בנוגע ליאור (הנילוס).  על רקע זה נדון באופן שבו מהוות המכות מאבק באלוהי המצרים ובתרבות המצרית. 

נראה כי  בסיפור יציאת מצרים בא לידי ביטוי מסר על פיו עם ישראל מתחיל את דרכו החדשה על בסיס ערכים מוסריים ואמוניים ראויים הנובעים מאמונתם בה'.  היהדות מתנגדת לעבדות ולניצול של בני האדם ולכן, יופיעו בתורה מצוות שמבקשות להזכיר את העבדות במצרים .

סיפור 4 יחידה 2

מטרת המכות : הכרת כוחו של ה'

אפשר לראות מספר מטרות בהבאת המכות על מצרים. המטרה החוזרת על עצמה, ומוצגת בפסוקים כמטרה העיקרית היא – ״בזאת תדע כי אני ה' ״.   מסר זה מיועד לבני ישראל עצמם, לפרעה, למצרים ואף לעולם כולו, על פי הכתוב במדרש, אומות העולם טענו שהעולם מנוהל בידי כוכבים וכוחות טבע, לכן בהבאת המכות על מצאים, שינה הקב״ה מן הטבע (לדוגמה עירב אש בברד וברד באש), ובכל העביר את המסר שהוא אדון ושליט על הכל.  (על פי מדרש הגדול לשמות ט, יד). 

בשיעור זה נתמקד במסר המיועד לפרעה ולעם המצרי. יחסם האכזרי של המצרים לעם ישראל בא לידי ביטוי בהטלת מיסים, בעבודת פרך,בציווי למיילדות להרוג כל בן זכר,  ואחר כך בציווי לכל המצרים להשליך כל בן שנולד ליאור.  כמו כן יחסם האכזרי של המצרים בא לידי ביטוי גם במינוי הנוגשים על בני ישראל וכן,  בהחמרת השעבוד על ידי גזירת התבן.  האמונה האלילית , אפשרה התנהגות על פי אמות מידה שאינן מוסריות. 

מכות מצרים פגעו בין השאר באמונות ובסמלים של המצרים.  לדוגמה:  היאור – נהר הנילוס, מקור מחייתם העיקרי של המצרים. הנילוס היה גם מקור חשוב לדגה ושימש עורק תחבורה מרכזי במצרים. 

עקב תלותה של מצרים ביאור, תפס היאור מקום חשוב ומרכזי באמונתם של המצרים והיה קשור לפעולתם של כוחות אלוהיים. חז״ל  הבינו כי היאור היה ממש אל (באמונתם של המצרים), ובכך נעוצה לדעתם הסיבה שהיאור הוכה בראשונה. הפיכת מי היאור לדם סימלה אפוא לדעת חז"ל מוות וכיליון של הנהר-האל המצרי.

ניתן לראות גם בהמתת הדגה פגיעה באמונתם של מצרים. זאת כיוון שהדג הינו אחד מסמליו המובהקים של אל היאור . גם הדג עצמו נתפס במצרים כקדוש, ואף נעבד על ידי המצרים.  גם בפגיעה על ידי צפרדעים, ניתן לראות מאבק עקרוני באמונה המצרית.  כך מפרש  מ"ד קאסוטו : ״המצרים היו מיחסים לצפרדעים השורצות במים לאין מספר, מעין כוח אלוהי, וראו בהן סמל הפוריות [הולדת ילדים]… סיפור התורה מתכוון ללמד שרק אלוהי ישראל שולט בעולם, והוא לבדו נותן כוח פוריות לנבראים, כפי רצונו״.

בניגוד לערכים עליהם מבוססת התרבות המצרית,  התורה קבעה חוקים שונים  העוסקים ביחס לזר, על פי ערכי היהדות – בכבוד, בשוויון ובצדק.  לדוגמה: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". (שמות כג: ט) , וכן:  

"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה.

וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה." (דברים כד: יז-יח)

 

*בשיעור זה כדאי לעבוד עם התכנית ׳על המפה׳, המאפשרת לתלמידים ללמוד באופן חוויתי על יציאת מצרים סביב המיקום של מצרים והתרבות המצרית.

 

רקע להוראת היחידה

"וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה׳ בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם."

שמות ז:ה

פעילות פתיחה

בשיעור הקודם עמדנו על היקף התופעה של עשר המכות שהביא ה׳ על מצרים. 

בשיעור זה נעמיק בשאלה – מה הייתה מטרת המכות? 

נשאל: ה׳ הביא את המכות כחלק מתהליך הוצאת בני ישראל, עם של עבדים, ממצרים. 

שאלת סקר. על מי לדעתכם מכות כאלו יכולות להשפיע ? למי הם בעצם נועדו ? לפרעה, לעם המצרי, 

לעולם כולו, לבני ישראל במצרים ולעם ישראל לדורות.

אחרי שהתלמידים עונים על הסקר, ניתן לנהל דיון קצר בכיתה ולאפשר לתלמידים לנמק את הבחירה שלהם, וכן להביא הוכחה מן הפסוקים, כדי לאשש את טענתם.

 

משאבי למידה

העשרה

פעילות פתיחה

פעילות פתיחה

מהי המטרה בהבאת המכות על מצרים?

עבודה בזוגות 

  1. בהתראה הנאמרת לפרעה, נזכרת בדרך כלל גם המטרה בהבאת המכה. 

התלמידים יחזרו לעיין במצגת. יקראו את הפסוקים המופיעים בכל שקופית בעמודה ׳זהירות מכה׳,  ויעבדו על פי המשימות. 

ראינו שהמטרה החוזרת על עצמה הוא שהמצרים ופרעה יכירו את ה'. 

כעת , נעמיק עוד יותר בתהליך שעברו פרעה, עבדיו, והחרטומים לאורך המכות,לקראת הכרה בה'.

הפעילות מצורפת בדף עבודה מטרת המכות

 

הפגיעה באמונות ובסמלים המצרים  

ראינו שהמטרה חוזרת בתיאור המכות היא ידיעת ה׳ והכרה בכוחו ובשלטונו. 

נשאל – אם מטרת המכות היא לגרום לפרעה לשחרר את בני ישראל ולהוציאם ממצרים, מדוע חשוב שיכיר בה׳? 

התלמידים יעיינו במצגת אמונות ותרבות המצרים המתארת את האמונות והתרבות במצרים על פי מה שלמדו עד כה .  כמו כן התלמידים יכירו בקצרה את התפיסה האמונית במצרים העתיקה בנוגע ליאור (הנילוס) ובנוגע לצפרדע, ומכך ילמדו על המטרה של המאבק באלוהי המצרים. 

הכרת התרבות המצרית ואמונותיהם של המצרים הקדמונים יכולים להאיר היבט נוסף במטרת ‎המכות. 

 

לאחר העיון במצגת, נדון בשאלות :

1. מהי משמעות היאור למצרים הקדמונים? 

2. כיצד נתפסו הצפרדעים בעיני המצרים הקדמונים?

3. איך פרעה תופס את עצמו?  (התייחסו לאמירות שלו ולמעשים שלו)

4. מהו המסר שמעביר ה׳ לפרעה ולמצרים דרך המכות?

הצעה לאופן  לניהול הדיון :

  1. נכתוב מראש כל שאלה על דף/פלקט/לוח נפרד ונתלה על הקירות. 
  2. התלמידים יכתבו תשובה לכל אחת מהשאלות.  
  3. נחלק את התלמידים לשלוש קבוצות. כל קבוצה תעסוק בשאלה אחת,  ותנסח תשובה המבוססת על התשובות השונות שהציעו החברים בכיתה. 
  4. נציג מכל קבוצה ישתף בתשובה. 

לסיכום

ראינו שמטרת המכות היתה ללמד את מצרים שה' הוא האלוקים, וכן לומר לפרעה ולמצרים, שתחת השלטון האכזרי שלהם המבוסס על רוע ועריצות, עם ישראל מייצג  דרך מוסרית חדשה הבאה לעולם עם לידתו.

בדף העבודה המצורף, התלמידים יקראו מקורות העוסקים ביחס היהדות לגר וזר, ויעמדו על הניגוד בין התפיסה של המצרים, לבין דרכם של עם ישראל, תחת הנהגת ה'. התלמידים ידונו גם במשמעות ציווים אלו ביחס לחיים שלהם. השאלות המסכמות בדף העבודה עוסקות בהיבט זה. כדאי לחזור עליהן בדיון בכיתה. 

במליאה, נציג את התוצר של התלמידים – ביטוי ויזואלי או מילולי למסר שעולה ממצוות הקשורות ביחס לגר. 

 

משאבי למידה

העשרה

לימוד הסיפור

פעילות פתיחה

סיכום השיעור למורה

סיכום למורה

בשיעור זה עמדנו על המטרה העיקרית בהבאת המכות – פרסום שמו של ה׳ בעולם והכרה במלכותו, והצגת דרך  מוסרית חדשה, הפועלת על פי עקרונות של צדק, שוויון ורגישות לכלל, המאפיינים את רוח היהדות. 

במובן זה, המכות נתפסות כחלק ממאבק תיאולוגי בערכים שמייצגת התרבות המצרית ובייחוד של הפרעונים ששלטו במצרים , המבוססים על רוע ומוסר לקוי.  עסקנו בשיעור בתפיסות ובאמונות של המצרים ובתרבותם. נחשפנו לעובדה שהתרבות המצרית היתה מבוססת על אכזריות, וכללה שימוש לרעה בכוח  ובשלטון.  

מסרים אלו פונים גם אל פרעה וחרטומי מצרים וגם אל העם המצרי. גם עם ישראל לומד מן המכות על גדולתו ומקומו של ה׳ בעולם, בשיעור הבא נתמקד במכות כחלק מתהליך התהוותו של העם.  סופו של תהליך זה יבוא לידי ביטוי בקבלת התורה בהר סיני. 

 

פעילות סיכום לתלמידים

לסיכום הלימוד, נתייחס לעובדה שהעולם כולו שמע על מכות מצרים ומכך למד להכיר ולדעת את ה'. 

נביא בפני התלמידים אזכורים לעוצמתה של יציאת מצרים בעיני בני התקופה ובעיני הדורות הבאים. התלמידים ידונו בהשתקפות מטרת המכות – ׳וידעו מצרים כי אני ה׳, באירועים המובאים.

הפעילות מצרופת  בדף העבודה – 4.2 האם הושגו מטרות מכות מצרים? 

 

משאבי למידה

העשרה

סיכום השיעור

תפריט נגישות